קובי אור - אלבום חדש!
אלבום1 - שום.
2 - נגד.
3 - כלולות.
4 - כלום
לא בסדר. המוסיקה היא אזהרה.
5 - פרס. 6 - אחת כחולה,השנייה
חומה. 7 - הפוך
אור שהוא לא שלך אבל הוא לגמרי אתה
בפעם הראשונה שנתקלתי בביקורת מוסיקה של קובי אור, זה היה במסגרת מגאזין הפופ המיתולוגי "קרוע" של
העיתון "חדשות", זכרו לברכה. או אולי בעצם נתקלתי בשם ובמילים האלה
לראשונה באחד מששת גליונות "ווליום", מגאזין הרוק הישראלי המצויין{כן! היה
דבר כזה פעם! באמת!}.
מה שבטוח, בתקופה
ההיא הייתי חייל סדיר שעקרונית משרת בלבנון ומעשית מחפש את תל אביב החדשה
שלתוכה איירה כשתסתיים טבלת הייאוש שלי. מכין בגדים מתאימים, שוקד על
השירים שיהיו החיים שלי.
הכתיבה של קובי, כלומר
- המילים, ועוד יותר חשוב מזה - הדרך שבה הוא בחר לסדר אותן - היתה עבורי
תמרור מסנוור ועם זאת, ברור מאין כמוהו, שמורה לעבר כל המקומות הכמוסים
ביותר, היקרים ביותר, המהותיים ביותר שחבויים בתוך הקליפה המושכת הזו
שנקראת תרבות הרוק ומחיים אותה.
מהר מאוד
הבחנתי שמושאי הכתיבה של קובי {או במקרה שלו "נושאי הכתיבה של קובי"}
רלוונטים הרבה פחות מבחינתי מהעובדה המביכה שהמילים שלו מאירות עלי או
לפחות על מקום מאוד מסויים בתוכי שחיפש גאולה מכבליו.
קובי כותב כמו
שסמוראי נלחם. כמו שצ'ארלי צ'אפלין מביים. כמו שברסלבי מתפלל. המקלדת שלו
יודעת שהכוח היחידי שניתן לאדם הוא להפסיק לחשוב שזה הוא שחושב ולהפסיק
להילחם שזה הוא שנלחם ולהפסיק לכתוב שזה הוא שכותב.
ואז באופן אוטומטי נדלק אור.
שנים רבות אני ממתין לכתיבתו. שמח על כל גיליון נוסף של "חמור" {הפנזין
הפרטי הוותיק של קובי אור}. תמה בכל פעם מחדש על התנופה האדירה שהאיש
העדין הזה מגלה במילים פשוטות וסיטואציות יומיומיות . במקרים רבים אני קם
מטקסט של קובי אור כמו מזה רעב שזה עתה טרף צלחת מלאה חרות ברוטב אשכוליות.
שנים התגלגלו.
אנחנו הפכנו חברים. ואני יודע בוודאות גמורה עד כמה קובי מסתייג כשאני
מציג אותו כ"משורר". אבל לטעמי קובי היה והינו אחד מהמשוררים החשובים
ביותר של הקצר הזה שמדליק את החיים.
לפני שנתיים בערך כשהיינו עמוק בסאגת ההקלטות והמיקסים של "פינוקיו", קובי
אור פנה אל בועז כהן, אחי האהוב ושותפי לאולפני "טרקטור". הוא רצה לעשות
אלבום משותף עם בועז. וכמובן שנורא שמחנו והתרגשנו ושברנו את הראש איך
אנחנו חוצבים עכשיו חודש פנוי להקלטת האלבום.
חודש... חנונים שכמותנו... קובי, כמו האמנים הבאמת שווים, לא אוהב
לעשות שום דבר פעמיים. הוא פשוט עמד שם באמצע הסטודיו וקרא מבחר מאוד
מכובד מה"חמורים" שלו תוך צהריים-ערב קיצי אחד. עשינו עוד יום הקלטות
קריאה נוסף. וזהו. כל האוצר כבר היה על המחשב.
ולקח לנו{בעיקר לי...} ים של זמן לקבל שגם המוסיקה וההפקה הולכות
להיעשות בדרכו הפאנקיסטית המהירה של קובי. צילום מהיר. אינטואיטיבי לגמרי.
וואן שוט. מכסימום חוויה, כולל האבק שנדבק בנעליה. שום תיקונים או נקיונות.
ועכשיו הוא לפניכם - "צודק כמו גשם". קובי התעקש שהאלבום יופץ ברשת בלבד והתנגד שנייצר עותקים פיסיים.
דרך הקישור שלמטה תוכלו לשמוע, להוריד, ואם תאהבו - לרכוש את האלבום במסגרת "מכירת האמון" שלנו.
אני מאושר לספר שקבוצה גדולה וחשובה של יוצרים ובעלי בלוגים הולכת להשתתף
בטבעת אינטרנטית שאנחנו קוראים לה - "שדרות אור". הלינקים יעלו ל"מחסן"
בקרוב מאוד.
בחזרה למחסן
צודק
כמו גשם
ת.ד.
3528
גני תקווה
55900
בחזרה למחסן