המחסן           המחסן            המחסן

 של   יוסי  בבליקיYuvals Room


א אייר מאי 2011


יוסי בבליקי - שנפגש בלילות


שיר שלישי מתוך: "האגרוף.שירי אהבה" הסולו השלישי הכפול של יוסי בבליקי


דף ההורדות


שנפגש בלילות - wav - כאן


שנפגש בלילות - mp3 320 - כאן


אפשר גם להאזין לשיר בבאנדקאמפ ואחר כך להחליט



שנפגש בלילות  - מילים



שנפגש בלילות - עטיפה 



שנפגש בלילות - zip - הכל ביחד - שיר מילים ועטיפה


shenipagesh baleylot



סינגל שלישי מתוך: "האגרוף.שיר אהבה" הסולו הכפול החדש

שנפגש בלילות

כל האנשים בשכונה

לא ידעו מה היה

לקחתי מחברת, אפשר לכתוב בה שיר

אפשר לדבר פעם אחת

אפשר לחשוב של זה שנה

עמדתי בדלת, מנסה להסביר

{אפשר ואי אפשר

אפשר

ואי אפשר}

 

את שואלת אותי המון שאלות

לקחתי חבר ויצאנו לראות

אבל אני בן שש עשרה עכשיו

ואת בת ארבע עשרה וחודשיים{אפשר}

שנפגש בלילות, שתהיה לנו דרך

שיהיה לנו סוד

שנפגש בלילות, הרגשה נהדרת

שעם רגשות כמו שלנו

יכולנו להגיע רחוק.

שנפגש בלילות, שיהיה לנו ילד

שיהיה לנו עוד.

 

ואיך אפשר ששני אנשים, כל כך רחוקים, רואים אותו דבר

ומה זה אומר כששני אנשים כל כך רחוקים רואים אותו דבר?

{אפשר ואי אפשר. אפשר ואי אפשר}

את שואלת אותי המון שאלות

לקחתי חבר ויצאנו לראות

אבל אני בן 16 עכשיו

ואת בת 14 וחודשיים {וקצת...}

שנפגש בלילות, שתהיה לנו דרך

שיהיה לנו סוד

שנפגש בלילות, הרגשה נהדרת

שעם רגשות כמו שלנו יכולנו להגיע רחוק.

שנפגש בלילות, שיהיה לנו ילד

שיהיה לנו עוד.

 

ואיך אפשר ששני אנשים כל כך רחוקים רואים אותו דבר

ומה זה אומר כששני אנשים כל כך רחוקים רואים אותו דבר  מרגישים אותו דבר

יודעים אותו דבר

ולא מבינים שום דבר.

 

שנפגש בלילות.



.

יוסי בבליקי - "האגרוף. שירי אהבה"


סיפור וקומוניקט

27.02 

- השבוע יוצאת רשימת תפוצה חדשה שמיוחדת ל"אגרוף". זה המייל להרשם - haegrof@gmail.com

זו הרשימה להיות בה בשביל מי שרוצה דווח מאוד עדכני וקרוב של כל שלב בפרוייקט ופריטים

 אקסקלוסיביים שקשורים באלבום.

 כדאי להרשם.




haegrof cover






28.12.2010 - האגרוף בעשן הזמן - בוטלג והופעה

     


           

          יוסי בבליקי - אלבום המצעדים

better

        בערך לפני חצי שנה הייתי בדרך לשוק הכרמל. היה יום חם כמובן אבל נמאסה עלי הפאזה של "בונקר קיץ במזגן". אז מכסימום אני אזיע, אמרתי, יצאתי מהבית , נופפתי להתראות למכונת הקרור האהובה והרגשתי בדרך לחיים חדשים. ואז בדיוק צלצל הסלולרי. על הצג היה כתוב אורי משגב. אנחנו כבר שנים מאוד אוהבים ואוהבים לדבר. ועכשיו הילדים שלנו  מחליפים מידי פעם אגרופים ומילים של בנים בחצר בית הספר. חשבתי שהוא פונה אלי בעניין הזה. 


               אבל לא הפעם.

            "תראה יוס", פתח אורי מחלוקת עתיקה שפעורה בינינו מזה שנות אור, "זה כבר הדיסק השלישי של אלבום המצעדים שאתה צורב לי, ולא נעים לי לנדנד אבל גם הוא קופץ. אז או שאני קונה לך צורב חדש, או שאני מוציא את אלבום המצעדים. תגיד, אתה מאשר לי להוציא את אלבום המצעדים?"...  חייכתי. "אין לי גם בעייה עם זה שתקנה לי צורב חדש".

       "אבל", אורי המשיך את מה שהוא התחיל, "יש לך התנגדות שאני אנסה לגרום לאלבום הזה סוף סוף לצאת?"

" וזה לא הולך. וחלאס עוד רגע גם ככה לא יהיו דיסקים, אז מה טוב בזה?" אבל אם יש משהו שאני שונא זה שמנמקים למישהו שרוצה לעשות משהו למה בטוח לא יצליח לו מה שהוא רוצה. זה אולי מוציא אותך אולטרא קול אבל זה מוות. אז אמרתי: "לא אורי אין לי שום התנגדות. מה פתאום? להיפך. הלוואי שתצליח." והמשכתי לשוק הכרמל. וזה היה פשוט מזעזע החום והלחות הזאתי וגם ה          חייכתי חלק 2. ויכולתי לאמר: "עזוב אותך אורי. למה לך לנסות דברים שאי אפשר. וזה כבר 10 שנים שכל מיני גיבורים קטנים וגדולים מחליטים להוציא את התקליט הזה מהבור של "הדיסק שאי אפשר להשיגמחירים היו מאכזבים והסחורה לא משהו.
 
      אז כן. עוד לא נגמר הקיץ  ואורי משגב הוציא את האלבום הכי מסובך ומפלונטר לכאורה כמו שמוציאים שערה מכוס חלב. במשיכה קלה ובטוחה. בשעת כתיבת שורות אלה הההדפסה המחודשת של האלבום יוצאת מהמחסנים של אן אם סי יונייטד ותגיע מחר כנראה לכל הרדיו והעיתונאים והתקשורת. אתמול בלילה כבר סגרנו חזרה שנייה עם אמיר צורף ופונץ' {סיפור אהבה. שמישהו ישים איזה מיליון דולר מיותרים בשביל אלבום חדש של פונץ' בהפקה של הצורף הקוסם הזה} לקראת ההשקה של אלבום המצעדים המחודש ב - 27 לינואר.  ועדיין די סביר בעיני שעד אז יגיע איזה הוריקאן להרצליה ויעיף לשמיים את המחסנים של אן אם סי יונייטד עם העותקים של ההדפסה המחודשת. אבל בינתיים גם גשם קטן זה בקושי.

       בנובמבר האחרון, אחרי שהיינו במשרדים של אן אם סי וגילינו להפתעתנו שעוזי פרויס, מנהל המחלקה העברית, כבר הדפיס מהדורה של אלבום המצעדים על דעת עצמו, אורי משגב הציע שהוא ינהל אישית את הפרויקט. ובשבוע שעבר ביקש ממני ואחר כך דרש ואחר כך איים {וכבר נהיה לא נעים} שאכתוב איזה 2 פסקאות לטובת הקומוניקט על איך זה היה לעשות את אלבום המצעדים ואיך אני רואה אותו ואותי במרחק הזמן.
 
        וזה הטקסט שהעברתי {באיחור סביר ומעצבן} לאורי:

          "את אלבום המצעדים התחלתי לכתוב בחורף 89, בסלון תל אביבי קטנטן שהיה צפוף בתקליטים של בוב דילן וספרים של קניוק ופנחס שדה. היתה לי אז מחשבה לכתוב אלבום של שירי עם בשביל אנשים שאיבדו את העם. ולנסות למתוח קו דמיוני בין תרבות מצעדי הניצחון המיליטריסטית לבין תרבות מצעדי הפזמונים, המדרגים והריטינג שהתחילה להרים את הראש באותה תקופה.

       

           ה"עם" שהשירים של אלבום המצעדים חיפשו היה בעצם כל האנשים שהתרבות הזו לא מוצאת וגם לא מתכוונת לחפש.

 

        את רצף השירים המקורי של האלבום הקלטתי עם גיטרה אקוסטית וקזו לתוך טייפ שולחני ביתי ואחר כך עשיתי כמה סקיצות יותר מסודרות. רונן בן טל שמע ואהב והציע לי להיכנס לאולפני די בי שלו ולהקליט את האלבום.


            אמיר צורף, המפיק המוסיקלי, ולטעמי שותף שווה זכויות ליצירה הזו, היה מסתובב אז במועדון רוקסאן עם תמיר אלברט. נפגשנו שם ודיברנו כמה מילים והחלפנו כמה חיוכים. ולמחרת בבוקר, באופן האינטואיטיבי ביותר, התקשרתי אליו וסיפרתי לו על התקליט והצעתי שנעשה אותו יחד. לא ידעתי כמעט כלום על אמיר אבל הוא נורא נורא מצא חן בעיני.

     

          התחלנו בשתי גיטרות, עברנו לטייפ ארבע ערוצים. ארבע שנים, כמעט יום יום ביחד. המון שירים, שיחות, סקיצות, לילות באולפן. המוטו של אמיר - 'אתה לא יכול להיות יותר טוב מלהיות עצמך' - היה מתנה לחיים. הכשרון המיוחד שלו לזקק יופי משיר מורכב, עשה לטעמי את האלבום. שיצא ביוני 1996. הופענו מעט מידי. והלכנו איש לדרכו.


           כל כך הרבה השתנה אצלי ומסביב ב-13 השנים שעברו. אבל האיוולת היא אשה זקנה מאוד. ותרבות המצעדים, משני קצותיה, {הרובים והשושנים...} היא דרך עתיקה ובטוחה לרכב על האיוולת בדרך לווילה בכפר שמריהו.  זה השתלם אז וכנראה שממשיך להשתלם למישהו להצעיד בחורים ובחורות במדים, או בחוטיני, או סתם בג'ינס ובסוודר, כמו גלדיאטורים מודרניים בדרך לניצחון שאף פעם לא מביא שמחה. וזה כנראה מנפח תחושת אינסטנט חיים מאוד מוחשית, מרוץ העכברים הזה בתוך תרבות שמדרגת את עצמה לדעת בגרפים, בפסיכומטרי, בריאליטי, בתור לקבלת עבודה. אבל החיים, גם ב-2010, מתחילים מהרגע שהעזת להגיד "לא"! לתרבות המצעדים".  

פונץ' - חור בשמיים כחולים. ההופעה.

punchlive


        באופן מסורתי אנחנו להקת "הפועל שוב הפסידה". הלהיטים שלנו תמיד יצאו בלי סינק עם האלבומים. כשהוצאנו את "השלום יגיע" התחילה מלחמת המפרץ. כשהוצאנו את "עדינה" אמרו שהתמסחרנו. שנהיינו להקה של להיטים. כשהוצאתי את "סוויטת יום העצמאות" כולם התלוננו ששכחתי לכתוב להיטים...

        אני לא אומר, יש לזה חן מסויים. וכשמפסידים תמיד יש מקום לחלום על הפעם הבאה... הפסטיפונץ' של 2007{זה שמונצח באלבום ההופעה הכפול של פונץ'} היה רגע אחד שנמשך 72 שעות שבו פעם אחת לשם שינוי הקונספט שלנו מנצח. זאת המוסיקה ששמעתי בראש כל החיים שלי. מופרעת. גדולה. חוגגת. דנה פאקינג ראתה עבמ.

        מכונת הקלטה לא רואה כלום. מכונת ההקלטה של תאטרון תמונע הקליטה את מה שקרה על הבמה בפסטיפונץ' ההוא. את ההתרגשות, החום, האורחים, הערק הגינס והסטולי. את הסאונד הענק של אילן רבי. כשקיבלתי את ההקלטה נעתקה נשימתי. פונץ' זה לא שם כזה מדהים ללהקת רוק. אבל היו לנו יופי של חיים שדרשו להתגלות. והיה כנראה צריך לעבור את כל השנים הללו בשביל לגלות לעצמנו ולעולם, 3 לילות רצופים, את השריטה הזו שכולנו הרגשנו בה, תמכנו בה, רצינו בה, ופחדנו ממנה כל כך. 


     אז ככה, ב28.1.2010, יום אחרי ההופעה של אלבום המצעדים, נעשה בכורה לאלבום הכפול החדש, שהוא מלא מהירות, מלא חלומות ומלא בשירים {30} שכותבים על פדל הדיסטורשן את החיים שלי. יוסי פיין, חבר ילדות אהוב, אומר שאלבום הופעה אמור לספר את השירים מהצד של הקהל. אני מקווה ש"חור בשמיים כחולים" מספר אותו כך.


      בעמוד הזה תוכלו לקרוא כמה דברים שכתבתי על פסטיפונץ' 2007 - אלכוהול - הנגאובר - עד הלקוח האחרון  

ממש ממש בקרוב כל מה שתרצו לשמוע על החדש הכפול של פונץ' שיחה עם עוזי וייל בשבוע היציאה של אלבום המצעדים ווידאו של יש לך מקום עם יוסי צעיר ויפה חכו רק  עוד רגע
בקרוב







נח - הסינגל החדש של "דצמבר"


   אתמול בשעה טובה יצא לתחנות הרדיו הסינגל הראשון מתוך "דצמבר 2" - הפרק השני בפרויקט המוסיקלי המשותף של בועז כהן ושלי. "נח" נכתב בהשראת דרמת הטלוויזיה "חצאית דמעות" של תמר ירום, שבועז ואני עשינו את פס הקול שלה ב2002. זה שיר שמונע על התחושה של למצוא את עצמך במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, עם הידע הכי נכון. בחרתי בשני גיבורים תנכיים שהזהירו בבדידותם, אבל האמת היא שיצא לי לראות לא מעט אנשים {ונשים} מיתולוגיים ומפורסמים פחות, שהיו כל כך מוכשרים והחזיקו כל כך הרבה ידע נכון ושפשוט לא היה את המישהו האחד הזה שיסתכל בעיניים ויגיד להם {או להן} - "תמשיך, זה נורא יפה מה שאתה עושה. תמשיך בשבילי". במקרה הטוב , האנשים האלה מצאו איזה ג'וב מחורבן ונבלו בתוכו. במקרה הרע, הם הגיעו לעמודי החדשות בצורה מאוד לא נעימה.

   אז הנה המילים של "נח" והשיר להורדה. הוא מאוד קרוב לליבי. האלבום כולו {"דצמבר 2"} מתוכנן לצאת ב 15 בדצמבר.


נח

מילים - יוסי בבליקי   לחן - בועז כהן ויוסי בבליקי 


נח בנה את התיבה

הוא חיכה מאה עשרים שנה

בשביל שהרשעים יראו

אבל הם לא ראו...

אם לנח היה חבר

זה היה נגמר כמו משהו אחר

במקום אחר, בעולם אחר.



יונה עלה על הספינה

הוא חיפש חמש דקות להירגע

בחוץ המים גועשים

כמו המון אנשים.

אם ליונה היה חבר

זה היה בוודאי סיפור אחר

במקום אחר, בעולם אחר.



עכשיו אתה יודע לעוף

והרגליים שלך קשורות קשורות

ויש לך כמה חברים

{אני למשל...}

ואולי זה כך צריך להיות

אבל אני אבוא

להתיר אותך.

והנה כאן "נח" להקשיב ולהוריד

וכאן אפשר לבדוק את "שרמן בחורף" - האלבום הראשון של  "דצמבר"




פונץ' - הופעה חיה באולפני 88fm


הוקלט בתכניתו של יואב יפת "ג'אם 88" ב-13 במאי 2009


1 - שיער 

2  - אל תפחד {מילים ולחן : אהוד בנאי}

3 - נדמה שישוב 

4 - פינוקיו בחלל 

5  - עדינה 

6 -  הוא מסתכל בה כל הזמן  

7 - דני חוזר אל הסיפור האמיתי

8 -  כוכב

9 - השטח העצוב



יוסי בבליקי  - שירה, גיטרה אקוסטית, פסנתר ב "הוא מסתכל בה"

שמעון בן לולו - תופים

דנה בקר - שירה וקולות

בועז כהן - פסנתר, סינתסייזר, כלי הקשה ב "הוא מסתכל בה"

איתי מאור - באס

אלי שאולי - גיטרה חשמלית

טכנאי הקלטה: דימה קרנצוב, יבגני לזרוביץ'

עריכה דיגיטלית: יוסי פרץ, ביאליק מיוזיק

תודה לאהוד בנאי, יואב יפת, יובל גנור, אילנה ציקנובסקי ודייב שחר
 

שבעה ספרים - 14 שירים


הופעת פריצה מיוחדת לרגל שבוע הספר ב"אוזן בר" תל אביב

יום ראשון - 14.6 בשעה 00 20

   יורם קניוק, יאנוש קורצ'אק, מארק סטרנד, סאלינג'ר, המינגווי, עוזי וייל ופנחס שדה לא יהיו שם. אבל אני מתכנן להגיע עם שבעה ספרים משלהם ושלל שירים משלי שחייבים את עצמם לספרים האלה. וגם לשתף כמה מילים על כל אחד מהספרים של חיי.

   הנה למי שלא הספיק מאמר שכתבתי על אחד שבטוח יהיה שם בין השבעה - אל שתי נערות נכבדות של פנחס שדה ספר שירה שיודע להדליק זריחות בלילה.


כל  קוני הכרטיסים מוזמנים לבחור להם 2 ספרים {חינם לגמרי} מתוך מאגר די מרשים שיעמוד באולם ההופעות ולחזור איתם הביתה שמחים. כמובן שכל הקודם זוכה. הכניסה כאמור משמונה. אנחנו {בועז כהן, אלי שאולי ואני} נשתדל להתחיל בדיוק בשמונה וחצי.

ההופעה הקרובה הזו מסיימת למעשה את שנת החיזור המקדים של "האגרוף". התחלנו בדיוק לפני שנה בשבוע הספר שעבר אצל צחי ב"עשן הזמן". אז היה לי רעיון ושלושה שירים ביד. ועכשיו המחשבים בבאר שבע ובתל אביב מלאים ב-14 שירים בסשנים מגוונים ובאלבום שצריך כבר לקרות. אז אני לוקח עכשיו פסק זמן קצר מההופעות של "האגרוף", מדליק מזגן בסטודיו ומקווה לצאת משם בקרוב חי ועם תקליט חדש. היה מאוד מאוד טוב בשבילי המועדון האגרוף הזה ואתם לגמרי מקסימים ומקסימות שבאתם להשתתף בו.


ביום ראשון הקרוב - 7.6 בחצות



ברדיו מהות החיים


נדב אזולאי {גיטרה אקוסטית, קפה ויללה}

גיל נמט {באס, תופי מברשות על השולחן, חבל שלא הביאו צוות צילום לתעד את זה}

יוסי בבליקי {בעיקר פה}



שבט אחים


התכנית הראשונה בסידרה החודשית {כל יום ראשון הראשון של החודש} שבה אני מכניס לאולפן הרדיו המעולה שלנו מוסיקאי {או מוסיקאית. או מוסיקאים} שאני אוהב לשיחה לילית ולסשן משותף.

את הפיילוט{עם האח והמוסיקאי המעולה יוחנן קרסל}אתם יכולים למשש כבר עכשיו. תוכלו להשיג את התכנית באון דימנד של התחנה.

התכנית הראשונה שתשודר בראשון הקרוב בחצות - צלילה חופשית וסשן פרוע במיוחד -  הוקלטה לפני כשבוע וחצי והיה כיף לא נורמלי והתרגשות גדולה. אופיר בן ציון הקליט את הסשן המשותף ובטח בקרוב אני אשים כאן משהו מזה. אבל הכי כיף לטעמי זה לשמוע את כל החבילה. כאן תוכלו להתחבר לרדיו. מקווה שתהנו כמונו.    



וסוף סוף, בזכותו של גיא חג'ג' המופלא הנה שיר ראשון מתוך הסשנים של האגרוף


היא שאלה

מילים ולחן - יוסי בבליקי

בועז כהן - פסנתר אקוסטי

אלי שאולי - גיטרה סלייד ודיסטורשן

יוסי בבליקי - שירה וגיטרה אקוסטית

      הביצוע הזה ל"היא שאלה "  קורה בקקטוס - אולפנם הבאר שבעי המלבב של נדב אזולאי ודויד פרץ. דויד שמע את השיר לראשונה אחר הצהריים ומאז הוא משגע אותי כבר כמה שעות שאני אבצע את זה יותר "אינטימי" ו"קרוב". אבל אני מפוצץ אדרנלין ובכלל לא בטוח שהוא צודק ושעדינות היא שביל הזהב במקרה של השיר הזה. בלילה, רגע לפני שאנחנו מקפלים, אחרי שעות רצופות של נגינה, אני מנסה להתחבר לראש של דויד, מקליט את הטייק הזה ומתייאש סופית מהאפשרות שהשיר הזה יקרה הפעם או מתישהו.

     למחרת כשאני שומע את ההקלטות אני מגיע לביצוע הזה, ובחלק הפסנתר המסיים של בועז אני מתחיל לבכות. הוא מנגן כמו ילדה יפה שקופצת על חבל. "אתה חייב לשמוע את זה!!!" אני צועק על בועז בטלפון. וככה משמיעה לשמיעה אני מבין את הראש של דויד. אולי בכל זאת עדינות...

       שלושה חודשים מאוחר יותר פנה אלי גיא חג'ג', איש ההיס רקורדס ומפעילו של אתר עונג שבת. הוא ביקש שיר שלי שעדיין לא פורסם, מוטב מהאגרוף {והכי מוטב - "שנפגש בלילות"...} לטובת אוסף של "נדירים" שהוא רצה להעלות בעונג שבת ולחגוג איתו את יום ההולדת שלו. אני אוהב את גיא אהבת נפש ועדיין מרגיש אידיוט שדחיתי אותו בפרוייקט של "שיר זר" {שירי לאונרד כהן בעברית}. ובאופן אוטומטי בחרתי בהקלטה הערומה הזו, השברירית משהו הזו, של "היא שאלה" כמייצגת האולטימטיבית של שלל הקלטות האלבום החדש. אין עדיין מיקס. ויש לפחות עוד 2 ביצועים ממש מעולים של השיר שמתחרים על מקומם על הפלסטיק. אבל נכון לשבועות תשסט - ההקלטה הזאת של "היא שאלה" היא הכי "האגרוף" שאני יודע לעשות.

   

היא שאלה


        היא שאלה: "איפה היית? אני חיפשתי אותך במסעדה"
     אמרתי לה שבאו אנשים אחרים
ועכשיו המסעדה סגורה

היא שאלה: "איפה היית?
אני מחפשת אותך כבר שנה"
אמרתי לה שבאו זמנים אחרים 
ואיבדתי את האדמה
איבדתי את האדמה.
{"טוב, אם אין אדמה - נתחיל בצמרת"}

אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
{לוקחים אוטובוס או אופניים
מתחילים ללכת}

היא שאלה
מה בדיוק רצית?
הרי אנחנו השיר שעוד לא קרה
אנחנו צעצוע שממתין בעטיפה
אנחנו טעם חדש שמנמנם בקליפה
והזוהר שבינינו התנוצץ לו לזמן מה
כשאיבדנו את האדמה
איבדנו את האדמה.
{ונגעתי בה בידה הקטנה
והתחלנו ללכת}

אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה.


פונץ' מבצעת את "אל תפחד" של אהוד בנאי  

 

הוקלט וצולם בתכנית "ג'אם 88" של יואב יפת ב - 88 אף אם


הנה כאן ניתן לראות ולשמוע את "אל תפחד" הנהדר של אהוד, אחד מתשעת השירים שביצענו לייב באולפני 88 אף אם {בעצם אולפני קול ישראל המיתולוגיים מהסבנטיז}. החדר מזמזם מצלמות. העיניים שלי דבוקות לדף המילים שמונח באופן מרופרף על הסנתסייזר של בועז. מה שאנחנו אומרים במאה מילים אהוד יודע להגיד בעשרה.


          

דצמבר נושא עימו בכנפיו גם את חוק הספמרים המוצדק שבמוצדקים. זוהי אם כן ההזדמנות לעשות מעשה. במידה שאתם מעוניינים לעז\וב את רשימת התפוצה של "המחסן" - אין שום בעייה, המייל שנשלח אליכם השבוע עומד להיות האחרון שיישלח לתיבה שלכם. למעוניינים {ולמעוניינות} להמשיך לקבל עדכונים מ"המחסן", שירים חדשים, הופעות, מאמרים ואלבומים של הפונצ'יה ושלי - ניתן להרשם מחדש לרשימת התפוצה על ידי שליחת אימייל לכתובת הזו. מהאימיילים שיישלחו תורכב הרשימה החדשה והמעודכנת. פשוט לגמרי. יאללה, רשימת תפוצה חדשה. אני מת על דברים חדשים... ובכל מקרה תבדקו בחודש הבא מה קורה ב"מחסן", אולי תמצאו כאן הפתעה או שניים...




יוסי בבליקי - האגרוף



   לפני הרבה הרבה שנים, בימי מלחמת לבנון הראשונה, סיפר לי דוד דנציגר, חבר טוב שלי, על מישהו, רב סרן, שהשתחרר מצה"ל וחיפש את הנקודה הכי רחוקה שהמפה יכולה להציע למנטליות המלחמה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. מישהו המליץ לו על אי יפהפה של רועי צאן שלווים - האי פוקלנד. ורב הסרן שבע המלחמות והעצבים ברח מהמזרח התיכון הלוהט, ארז מזוודות וטס לפוקלנד.

  מייד אחריו הגיעו הספינות. ופרצה שם מלחמה. מלחמת פוקלנד. אותה מלחמה מוזרה בין בריטניה וארגנטינה, שתי מדינות שלוות שבשום פנים ואופן ובשום מחיר לא הסכימו לוותר של שליטה באי הכבשים השלו והמרוחק...

   רב הסרן שלנו, באותה בהילות שיצא, ארז מזוודות בשנית וחזר לתל אביב. הוא הצטרף באובססיביות לתרגולי קרב מגע בשיטה מזרחית אלימה במיוחד בפיקוחו של מדריך אוסטרלי מאיים, שחלם להקים "כוח יהודי" רציני בתל אביב שיטפל באופן עצמאי בבעיות בוערות של אלימות רחוב. ולאן המשיך מכאן אני כבר לא יודע. אבל כשדוד דנציגר סיפר לי אז, באותו בר תל אביבי מסוכר, אופנתי ועייף {תל אביב היתה מלאה בכאלה באייטיז} את משל "הגורל היהודי" הפרטי של אותו רב סרן, ידעתי שיום אחד אני אעשה אלבום או סרט שיקראו לו "האגרוף" ושאגדת רב הסרן הישראלי שנמלט מהגהינום הלבנוני היישר אל תוך כבשנה של מלחמה זרה ומוזרה, תהיה נקודת המוצא שלו.

 

האגרוף


     היה מגדל עגבניות באוסטרליה
     היה בורח לפוקלאנד
     ואז פרצה שם מלחמה
     פתאום התחילה מלחמה

     היה עובד בתחנה בחדרה
     ואז עלה על משאית במושב
     הציידים יצאו אליו
     הציידים יצאו אליו

     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     עוד יום ולילה בבית הקפה
     ואז יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     היה שומע הצעות עבודה מגונות
     יוצאות מפי מחללי
     לפעמים השמיים קרובים במורד העמק
     תסתכל
     איך יום אחד יוצא לו איש אחד
     ואצלו במזוודה האש.
 
     
האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.

     עוד יום ולילה בבית הקפה
     אני יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     

     האגרוף בהופעה חיה בתיאטרון תמונע {"מפתחות לשנה חדשה"}

    וכאן גירסה מקוצרת של "האגרוף" מתוך פסקול הסידרה "שמונה דקות ביום"
 

הופעות


אלכוהול...הנגאובר...עד הלקוח האחרון - -פסטיבל פונץ' בתל אביב

היום האחרון לעומר - אלבום המצעדים בתמונע

מפתחות לשנה חדשה

אלבום המצעדים במסבחה

שלום, אני הזמר שלכם הערב

 



מחלקת הוידאו - כמה זה יפה כשאנחנו יחד
                        עוף על כנפי הדמיון
                        סוויטת יום העצמאות
            יוטיוב - החדר של בועז

  מחול - ואקום - מוסיקה לעבודות של ענבל בן זקן


 דיבורים!!!
מילים טובות מאוד שאפשר להבין - על "רישומי פחם" של מאיר אריאל
אל שתי נערות נכבדות -  פנחס שדה
 "רוקנרול בנסיך הקטן" - רם אוריון ויוסי בבליקי
       "המדברים בלילה" - עוזי וייל ויוסי בבליקי
"הסימן הראשון לאמת הוא יופי" - תימורה לסינגר ויוסי בבליקי
       מארק סטרנד - שירים
         רקויאם לסינדרום - כץ הגדול

 רמיקסים ופרוייקטים מיוחדים

  דנה בקר - "חיוך אחד יסמן לך את הדרך" מתוך "זכרונות שקורים עכשיו"

       ברנש קנאי ומאוד מאוד... - שיר של ג'ון לנון
 "דמעתי" של יובל סער והחדר של יובל   
 
יוסי בבליקי והחשמליות - קוטנר סשנס אוקטובר 2000


רזי בן עזר - דני חוזר אל הסיפור האמיתי - הרמיקס הקאמרי
 
פינוקיו בחלל - השיר שפותח את "פינוקיו"
    
נדב אזולאי - פינוקיו בחלל דאב

      הכתם נשאר על הקיר - שיר של דוד אבידן
 
 ביאליק במחסן - ראיתיכם שוב בקוצר ידכם

חדשות המחסן
השבוע יומן ארועים - אפריל 2009
השבוע יומן ארועים - אדר תשסט
יולי 2007
אוגוסט 2007
אלול תשסז

הערות תגובות הצעות מיילינג ליסט בלה בלה בלה - כאן ועכשיו