המחסן המחסן
המחסן
של יוסי
בבליקי
יוסי בבליקי - האגרוף
שתי הופעות סולו ראשונות לחודש אלול {או ספטמבר, אם זה בא לכם יותר קל...}
תל אביב - יום חמישי 4.9 באוזן באר {מקום ההופעות החדש של חנות האוזן השלישית} בשעה 21-30
באר שבע - יום שלישי - 16.9 בעשן הזמן 21-00
בועז כהן - פסנתר וסינתסייזר
אלי שאולי - גיטרה חשמלית
יוסי בבליקי - שירים
לפני הרבה הרבה
שנים, בימי מלחמת לבנון הראשונה, סיפר לי דוד דנציגר, חבר טוב שלי, על
מישהו, רב סרן, שהשתחרר מצה"ל וחיפש את הנקודה הכי רחוקה שהמפה יכולה
להציע למנטליות המלחמה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. מישהו המליץ לו על אי
יפהפה של רועי צאן שלווים - האי פוקלנד. ורב הסרן שבע המלחמות והעצבים ברח
מהמזרח התיכון הלוהט, ארז מזוודות וטס לפוקלנד.
מייד אחריו הגיעו הספינות. ופרצה שם מלחמה. מלחמת פוקלנד. אותה
מלחמה מוזרה בין בריטניה וארגנטינה, שתי מדינות שלוות שבשום פנים ואופן
ובשום מחיר לא הסכימו לוותר של שליטה באי הכבשים השלו והמרוחק...
רב הסרן שלנו, באותה בהילות שיצא, ארז מזוודות בשנית וחזר
לתל אביב. הוא הצטרף באובססיביות לתרגולי קרב מגע בשיטה מזרחית אלימה
במיוחד בפיקוחו של מדריך אוסטרלי מאיים, שחלם להקים "כוח יהודי" רציני בתל
אביב שיטפל באופן עצמאי בבעיות בוערות של אלימות רחוב. ולאן המשיך מכאן
אני כבר לא יודע. אבל כשדוד דנציגר סיפר לי אז, באותו בר תל אביבי מסוכר,
אופנתי ועייף {תל אביב היתה מלאה בכאלה באייטיז} את משל "הגורל היהודי"
הפרטי של אותו רב סרן, ידעתי שיום אחד אני אעשה אלבום או סרט שיקראו לו
"האגרוף" ושאגדת רב הסרן הישראלי שנמלט מהגהינום הלבנוני היישר אל תוך
כבשנה של מלחמה זרה ומוזרה, תהיה נקודת המוצא שלו.
האגרוף
היה מגדל עגבניות באוסטרליה
היה בורח לפוקלאנד
ואז פרצה שם מלחמה
פתאום התחילה מלחמה
היה עובד בתחנה בחדרה
ואז עלה על משאית במושב
הציידים יצאו אליו
הציידים יצאו אליו
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
עוד יום ולילה בבית הקפה
ואז יצאתי החוצה לרחוב מקנא
בלב טוב.
היה שומע הצעות עבודה מגונות
יוצאות מפי מחללי
לפעמים השמיים קרובים במורד העמק
תסתכל
איך יום אחד יוצא לו איש אחד
ואצלו במזוודה האש.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
עוד יום ולילה בבית הקפה
אני יצאתי החוצה לרחוב מקנא
בלב טוב.
הופעות