המחסן המחסן המחסן
של יוסי בבליקי
19.4 - 24.4 - השבוע יומן ארועים
{ רגע לפני החום הגדול}
1 - נדב אזולאי - "בצד של הרעים"
לגיא חג'ג' ובנימין אסתרליס מ"היס רקורדס" יש פלייר חדש שאפשר לשמוע בו את כל אלבום הבכורה הפנטסטי של נדב אזולאי.
ויותר מזה - גיא ובני אומרים שאפשר לדגום את הפלייר באתר או בבלוג או
במה-שזה-לא-יהיה שלך בלחיצת קופי פייסט פשוטה. זה כמובן אם יש לכם מיני
מושג אפל לגבי מה שהולך בחצר האחורית {ה html} של תוכנת בניית
האתרים החמודה והוורדית שלכם.
לי אין כמובן שום מושג אפל שכזה ולכן ניסיתי לדגום את הפלייר של "בצד של הרעים" למחסן ונכשלתי. ושוב ניסיתי ונכשלתי. אבל לינקים אני עוד {בקושי...} יודע לעשות.
ולכן - זה האתר של היס רקורדס שבו תוכלו לקבל את כל המידע על נדב, לשמוע את האלבום בשלמותו לרכוש אותו בגירסה ה"קלאסית" או {מומלץ מאוד} בצרוף דיסק הבונוס.
כאן ניתן לרכוש קבצים דיגיטאליים של "בצד של הרעים" באיכות ממש ממש טובה.
וזה הלינק שנותן את הדבר האמיתי - נדב אזולאי גיל נמט ולהקת הרוקנרול המגניבה שלהם בהופעת ההשקה בתאטרון תמונע.
2 - יונתן דורון בהופעה {מארח את יוסי בבליקי}
שלישי...אוזןבר...21.4...22-00
יונתן דורון{האחים דורון}
יוצא לסיבוב סולו - גיטרה אקוסטית, פסנתר ומחברת שירים צורבת. ואני ממש
גאה ומבסוט להתארח בסלון המוסיקלי הנדיר הזה של יונתן שמציג כנות קורעת
לב, מיומנות נגינה גבוהה במיוחד ותפיסת עולם שרואה את החושך הגרוע ביותר
כפוטנציאל של אור.
מה נעשה יחד באוזןבר? גירסאות ללהיטי פונץ' בטעם אחר. לפעמים ממש אחר.
הנה הפלייר -

3 - הואיל וזה לא יועיל - רישומי פחם בצוללת הצהובה בירושלים
אלון ברגבאום - אלברט סופר - יוסי בבליקי
ברביעי הקרוב {22.4} - בשעה תשע וחצי
והנה כאן - מתוך ההופעה של "הועיל וזה לא יועיל" באוזן השלישית -
בס בבלון
{אלון ברגבאום - פסנתר ועיבוד, יוסי בבליקי - שירה וגיטרה}
סאוחתו אפעס 3
{אלון ברגבאום - פסנתר ועיבוד, יוסי בבליקי - שירה}
4 - יום השואה תשסט
הוא יום קשה
מאוד אצלנו במשפחה. אמא של אשתי, פרידה, זכרונה לברכה, היתה שם ואיבדה
אבא. אחיה של אשתי, מוני ברסנו, נפטר ביום הזה בדיוק לפני אחד עשרה שנה.
הו מוני. שני דברים מכל העצות החכמות שהאיש הזוהר הזה נתן לי - האחד - אם
אתה ממש אוהב אלכוהול תישאר רק על הלבנים{ג'ין, וודקה, ערק...} אם אתה
רוצה לראות את הבוקר בחתיכה אחת.
השני - כבר לפני 15 שנה, כשמחשבים היו בעיקר בפנטגון, מוני ישב
אצלנו ואמר לי - "אם אתה רוצה לחיות מהמוסיקה שלך לך תקנה מחשב". אני?..
מחשב??. ביטלתי אותו שוב ביהירות. אבל איך שמוני {שוב} צדק. אוף. זכרו
ברוך.
בשנה שעברה - יום השואה תשסח - הכנתי תוכנית רדיו מיוחדת ליום השואה ברדיו מהות החיים. לאחרונה היא עלתה לאון דימנד שם. דרך הלינק הזה
{תגיעו לכל תוכניות האון דימנד של התחנה. סקרול למטה יביא אתכם ל"לגמרי לא
במקרה" - התוכנית שלי, אבל אתם בפירוש מוזמנים לנסות תכניות אחרות שהתחנה
המעולה הזו מציעה}תוכלו לתפוס את תוכנית יום השואה ואם תרצו - גם שלל
תוכניות אחרות שלי שעלו לאון דימנד. {מומלצת במיוחד זו שבה אני מארח את יוחנן קרסל}.
דצמבר נושא עימו בכנפיו גם
את חוק הספמרים המוצדק שבמוצדקים. זוהי אם כן ההזדמנות לעשות מעשה. במידה שאתם
מעוניינים לעז\וב את רשימת התפוצה של "המחסן" - אין שום בעייה, המייל שנשלח אליכם השבוע עומד להיות האחרון שיישלח
לתיבה שלכם. למעוניינים {ולמעוניינות} להמשיך לקבל עדכונים מ"המחסן", שירים חדשים,
הופעות, מאמרים ואלבומים של הפונצ'יה ושלי - ניתן להרשם מחדש לרשימת התפוצה על ידי
שליחת אימייל לכתובת הזו. מהאימיילים שיישלחו תורכב הרשימה החדשה והמעודכנת. פשוט לגמרי.
יאללה, רשימת תפוצה חדשה. אני מת על דברים חדשים... ובכל מקרה תבדקו בחודש הבא מה קורה
ב"מחסן", אולי תמצאו כאן הפתעה או שניים...
יוסי
חדשות "האגרוף"
ביום חמישי הקרוב {6.11 עשר וחצי, אוזן בר תל אביב} בועז, אלי ואני פותחים סידרה בת שש הופעות של מה שהולך להיות הסולו הבא שלי, "האגרוף".
במהלכה {כנראה בדצמבר} אנחנו מתכוונים לנחות בבאר שבע באולפן של דויד פרץ
ונדב אזולאי ולהקליט "חי" את האלבום. בשלב הזה אנחנו באזור הקסום של "עוד
שיר ועוד שיר" שאני זורק למדורה מידי חזרה. לא כל השירים כמובן ייכנסו
לאלבום. וההופעות המוקדמות של "האגרוף" יהיו קצת טסט קייס, גילוי משותף של
אלבום חדש שרוצה לצאת.
הנה "מינימרקט", שיר שבטוח {אם יש משהו בטוח} הולך להיות ב"אגרוף", בהופעה חיה שעשינו לפני שנתיים בתאטרון תמונע.
בועז כהן - פסנתר וסינתסייזר
אלי שאולי - גיטרה חשמלית
יוסי בבליקי - שירים
יוסי בבליקי - האגרוף
לפני הרבה הרבה
שנים, בימי מלחמת לבנון הראשונה, סיפר לי דוד דנציגר, חבר טוב שלי, על
מישהו, רב סרן, שהשתחרר מצה"ל וחיפש את הנקודה הכי רחוקה שהמפה יכולה
להציע למנטליות המלחמה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. מישהו המליץ לו על אי
יפהפה של רועי צאן שלווים - האי פוקלנד. ורב הסרן שבע המלחמות והעצבים ברח
מהמזרח התיכון הלוהט, ארז מזוודות וטס לפוקלנד.
מייד אחריו הגיעו הספינות. ופרצה שם מלחמה. מלחמת פוקלנד. אותה
מלחמה מוזרה בין בריטניה וארגנטינה, שתי מדינות שלוות שבשום פנים ואופן
ובשום מחיר לא הסכימו לוותר של שליטה באי הכבשים השלו והמרוחק...
רב הסרן שלנו, באותה בהילות שיצא, ארז מזוודות בשנית וחזר
לתל אביב. הוא הצטרף באובססיביות לתרגולי קרב מגע בשיטה מזרחית אלימה
במיוחד בפיקוחו של מדריך אוסטרלי מאיים, שחלם להקים "כוח יהודי" רציני בתל
אביב שיטפל באופן עצמאי בבעיות בוערות של אלימות רחוב. ולאן המשיך מכאן
אני כבר לא יודע. אבל כשדוד דנציגר סיפר לי אז, באותו בר תל אביבי מסוכר,
אופנתי ועייף {תל אביב היתה מלאה בכאלה באייטיז} את משל "הגורל היהודי"
הפרטי של אותו רב סרן, ידעתי שיום אחד אני אעשה אלבום או סרט שיקראו לו
"האגרוף" ושאגדת רב הסרן הישראלי שנמלט מהגהינום הלבנוני היישר אל תוך
כבשנה של מלחמה זרה ומוזרה, תהיה נקודת המוצא שלו.
האגרוף
היה מגדל עגבניות באוסטרליה
היה בורח לפוקלאנד
ואז פרצה שם מלחמה
פתאום התחילה מלחמה
היה עובד בתחנה בחדרה
ואז עלה על משאית במושב
הציידים יצאו אליו
הציידים יצאו אליו
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
עוד יום ולילה בבית הקפה
ואז יצאתי החוצה לרחוב מקנא
בלב טוב.
היה שומע הצעות עבודה מגונות
יוצאות מפי מחללי
לפעמים השמיים קרובים במורד העמק
תסתכל
איך יום אחד יוצא לו איש אחד
ואצלו במזוודה האש.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
האגרוף, הקנה,
עוד לילה בבית הקפה.
עוד יום ולילה בבית הקפה
אני יצאתי החוצה לרחוב מקנא
בלב טוב.
הופעות