המחסן המחסן המחסן
של יוסי בבליקי
חדשות המחסן - אלול
1 - יוסי בבליקי ובועז כהן -
טִפָּה אַחרוֹנָה בַּכּוֹס לְפֶה גָּדוֹל
מִדַי
הופעת סוף השנה ב"עשן הזמן" באר שבע - 11.9 - הלילה האחרון של תשסז.
מה אני אגיד לכם. מה יש לי לומר להגנתי? בחיי שלא תכננתי את זה ככה. הופעת
ניינ אילבן בלילה האחרון של השנה העברית. הלילה הארוך של חשבונות הנפש
והגוף כמה שעות לפני שהמחשבון עובר לידיים של הבוס.
זה הלילה שבו בעלי החוב אצים לשלם את חובם, הבודדים יוצאים מגדרם - כל ממלכתי אתן רק שלא להישאר לבד, הלילה שבו הצדיקים בוכים על מפלתם{"עוד שנה עברה ושוב לא התעורר הזהב הרדום שצעק בליבי"}... הרשעים דואגים על ממונם, מוצצים טיפה אחרונה בפה גדול מידי.
הלילה שבו האמהות מבשלות עד מאוחר. האבות נאבקים בילדים - לכו לישון, ראש השנה מחר! רק הילדים חסרי דאגה חוגגים חופש שמגיע מתובל במתוק מתוק של דבש ורימון רגע אחרי שגמרו להתאבל על מותו של החופש הגדול.
אני הייתי רוצה להיות ילד אבל יש לי יותר מדי מה להפסיד. אז אני נוסע לבאר שבע עם בועז כהן לתת הופעה אצל צחי ב"עשן הזמן". הופעה של פסנתר וגיטרה שאין לי כרגע שום מושג מה יהיה הליין אפ שלה. ניתן ללילה לדבר, אני מניח.
זה הלילה שבו בעלי החוב אצים לשלם את חובם, הבודדים יוצאים מגדרם - כל ממלכתי אתן רק שלא להישאר לבד, הלילה שבו הצדיקים בוכים על מפלתם{"עוד שנה עברה ושוב לא התעורר הזהב הרדום שצעק בליבי"}... הרשעים דואגים על ממונם, מוצצים טיפה אחרונה בפה גדול מידי.
הלילה שבו האמהות מבשלות עד מאוחר. האבות נאבקים בילדים - לכו לישון, ראש השנה מחר! רק הילדים חסרי דאגה חוגגים חופש שמגיע מתובל במתוק מתוק של דבש ורימון רגע אחרי שגמרו להתאבל על מותו של החופש הגדול.
אני הייתי רוצה להיות ילד אבל יש לי יותר מדי מה להפסיד. אז אני נוסע לבאר שבע עם בועז כהן לתת הופעה אצל צחי ב"עשן הזמן". הופעה של פסנתר וגיטרה שאין לי כרגע שום מושג מה יהיה הליין אפ שלה. ניתן ללילה לדבר, אני מניח.
הנה כאן להורדה - פרח מתוך הופעת אלבום המצעדים במסבחה באר שבע
יותר ויותר אנשים אני שומע בזמן האחרון, לוקחים יום שבתון בניין
אילבן. מבטלים פגישות. נשארים בבית. הטלוויזיה תתמלא בסרטים דוקומנטריים.
ווינט ייצאו בסקר מיוחד. הרבה יותר נוח, הרי, להתחפר בזכרון הפחד של אסון
נורא שקרה או מזה שחלילה יקרה מלהודות באסון האמיתי - שעוד שנה עברה
ואנחנו עדיין לא יודעים כלום על אהבה או על איך לעשות אותה.
אני נוסע עם בועז כהן ל"עשן הזמן" בבאר שבע לתת הופעה. יש לי הרבה חברים בבאר שבע. שזה פלוס גדול. אולי דויד ירצה לעלות לנגן משהו. אולי נדב. יוחנן. אולי גבריאל יגיע. ויש שם המון אנשים שאוהבים את השירים שלי באופן שמביך אותי מחדש בכל פעם. מבוכה נעימה. איזה שירים מנגנים בלילה האחרון של שנה כזאתי? זה לא ממש משנה כנראה. בכל מקרה, עכשיו אני נזכר, כל השירים שלי, כל החיים שלי, הם תחפושות ליצן צבעוניות של מזמור יום הכפורים - "אל נורא עלילה", זה שאנחנו צועקים{בנגון ירושלמי} בגרון יבש וצמא שעה לפני שהשערים ננעלים. "אל נורא עלילה, אל נורא עלילה, המצא לנו מחילה בשעת הנעילה".
להתראות בעשן הזמן.
2 - המתנה של עטר
אני נוסע עם בועז כהן ל"עשן הזמן" בבאר שבע לתת הופעה. יש לי הרבה חברים בבאר שבע. שזה פלוס גדול. אולי דויד ירצה לעלות לנגן משהו. אולי נדב. יוחנן. אולי גבריאל יגיע. ויש שם המון אנשים שאוהבים את השירים שלי באופן שמביך אותי מחדש בכל פעם. מבוכה נעימה. איזה שירים מנגנים בלילה האחרון של שנה כזאתי? זה לא ממש משנה כנראה. בכל מקרה, עכשיו אני נזכר, כל השירים שלי, כל החיים שלי, הם תחפושות ליצן צבעוניות של מזמור יום הכפורים - "אל נורא עלילה", זה שאנחנו צועקים{בנגון ירושלמי} בגרון יבש וצמא שעה לפני שהשערים ננעלים. "אל נורא עלילה, אל נורא עלילה, המצא לנו מחילה בשעת הנעילה".
להתראות בעשן הזמן.
2 - המתנה של עטר
ששלחה אלי בחודש שעבר לינק למקום שלה ביוטיוב ששם אפשר לראות מבחר
מרשים של סרטים קצרים שהיא צילמה מתוך הופעות של דויד פרץ וההייקו בלוז.
באחד מהם, נלבב במיוחד, תוכלו לתפוס ביצוע מקסים לטעמי{שמתחיל מרבע השיר אבל לא נורא...} של "כמה זה יפה כשאנחנו יחד". העיבוד של דויד וההייקו בלוז. מתוך חלק ההתארחות שלי בערב הבכורה המרגש כל כך של "הייקו בלוז".
חדשות המחסן 1.7.2007
באחד מהם, נלבב במיוחד, תוכלו לתפוס ביצוע מקסים לטעמי{שמתחיל מרבע השיר אבל לא נורא...} של "כמה זה יפה כשאנחנו יחד". העיבוד של דויד וההייקו בלוז. מתוך חלק ההתארחות שלי בערב הבכורה המרגש כל כך של "הייקו בלוז".
הנה הלינק כאן - תאטרון תמונע - יוסי בבליקי דויד פרץ והייקו בלוז - כמה זה יפה כשאנחנו יחד
3 - המתנה של עמי, בועז, שימי, אלי, רוברט ויוסי:
יוסי בבליקי והחשמליות בגלי צהל
קוטנר סשנס
אוקטובר 2000
3 - המתנה של עמי, בועז, שימי, אלי, רוברט ויוסי:
יוסי בבליקי והחשמליות בגלי צהל
קוטנר סשנס
אוקטובר 2000
נדמה
לי שכבר כתבתי על זה באחד העמודים האחרים במחסן. או שרק תכננתי לכתוב.
שבעצם, את כל הקריירה הבימתית המאוחרת שלי{שבע השנים האחרונות} אני חייב
לחברים שלי מ"החשמליות" - עמי לוי, שימי בן לולו, בועז כהן.
הייתי אז בן 35 ובמצב הכי תקוע שאפשר כשהחשמליות בעטו אותי בחזרה לבמה. לא מצליח להשתקם מהפיאסקו המסחרי של "אלבום המצעדים". כבר שנתיים אחרי שקניתי את האולפן הביתי שלי וביינתיים כל החלומות הוורודים שלי לגביו הניבו אלבום גנוז אחד של פונץ'{"דנה ראתה עבמ"} ועוד אחד שלא מצליח להסתכם בשום פנים ואופן{"הגברת עם היהלומים"}.
וככה הייתי יושב, יום יום ולילה לילה, מול המחשב, ורואה את עצמי זקן ומזדקן מול מסך מלא בערוצים ובאפקטים בשלל צבעים. הופעות? פשוט לא בא בחשבון. ניסינו לחזור עם פונץ' לאיזו הופעה גדולה בפסטיבל נקסט 97 בסוזאן דלאל וזה לא פעל. ובצורה הכי כואבת שאפשר. עוזי וייל, יש לו הגדרות ממש טובות. הוא שלח לי פתק אחרי ההופעה ההיא שבו נכתב - "הכהנים החיים של הדת המתה".
אבל ביינתיים, בין מפח לתקווה לתסכול, הייתי נפגש לאיזה משקה והחלפת דעות עם החברים החדשים שלי, בועז, עמי ושימי. החשמליות. מאוד אהבתי את השירים של עמי ואת האנשים בכלל. והשתדלתי לתת עצות טובות כמה שיכולתי בדרך לעשיית "אחר כך בא הגשם" אלבום הבכורה הנהדר של עמי והחבורה וגם השתתפתי בשירה ב"השקר" מתוך האלבום.
ככה שבאופן טבעי, כשהחשמליות יצאו להופעות, עמי הציע לי להתארח בשני שירים. אמרתי "למה לא, נבלה קצת". ובאמת היה לי טוב לצאת מהאולפן והמחשב והבית.
נורא מעט קהל הגיע להופעות האלה של החשמליות פלוס אלי שאולי. הרבה פחות ממה שהגיע לעמי לוי ולשירים ההורסים שלו וללהקה התמימה{במובן השובה ביותר} שניגנה אותם כל כך יפה. אני הייתי עולה בערך באמצע ההופעה ושר את "השקר" ו"נדמה שישוב". והיה לי כיף נורא. אבל מבחינת קהל - העסק נראה לא טוב.
ואז, היה ערב אחד בתמונע. עשינו באלאנס. ישבתי ליד הסאונדמן ממתין לתורי. אני זוכר את שימי בן לולו ובועז כהן יורדים מהבמה בצעד מתואם והחלטי לעבר המקום בו ישבתי. הם אמרו משהו כמו: "הגיע הזמן שתצא להופעה עם החומרים שלך ושל פונץ'. בוא נעשה הופעה של יוסי בבליקי והחשמליות". הלב שלי פירפר.
הלכתי לשאול את עמי. הוא אמר - "מה קרה לך? אנחנו מדברים על זה כבר חודש". הלכתי לשאול את אלי שאולי אם זה בסדר מבחינתו להופיע איתי והוא אמר: "מה קרה לך? אתה דפוק?"
אושר גדול.
הלכנו לחזרות. דבר ראשון צרפנו להרכב נגן באס בן 19, עולה חדש מליטא. הוא הגיע לבדו לארץ מצפה למצוא כאן מדינה של רופאים ומוסיקאים ברוח נרות השבת של סבתא שלו ודי מהר קיבל את החורפה מהלבנט והצטרף לקבוצה מיליטנטית של צעירים עולים חדשים, שהכרטיס להם בעולם הוא שליהודים לא צריך להיות מדינה כי ברגע שנותנים להם הם מיד עוברים מטמורפוזה ממלאכים לבהמות. משהו כזה.
אבל עזבו שטויות. איזה חמד של בן אדם. ועם תשוקה עוורת למוסיקה. רוברט הגיע אלינו הביתה לאודישן וניגן על הבאס במהירות מסחררת מין ג'אז רוק מטאל משהו לגמרי לא לעניין. אבל היה לו חיוך מבוייש שקנה אותי. ועיניים שיש בהן צער משא ההסטוריה. והוא נורא אהב את "יש לך מקום". ונדלקנו אחד על השני לגמרי.
חודש של חזרות עשינו לקראת הבכורה שהזמנתי משאול מזרחי מהבארבי לטו באב - חג האהבה. עדינה, סוויטת יום העצמאות, ציניות, המלך האחרון של עולם הבידור. עמי לוי מנצח על ההרכב שלו שמלווה בהתלהבות אדירה זמר אחר בדרכו החוצה מהנפתלין. אבל לאיפה? "צפו ל 14 איש בבארבי" זה מה שהבטחתי לשימי בן לולו, מתופף שעובד בלהוציא את הזמר שלו סטאר, לבועז כהן שמי שהוא אוהב מקבל ברכה שקשה לערער עליה ולאלי שאולי התותח. "יהיו 14 אנשים, זה הימור שלי, אני לא טועה בדברים האלה, אתם תראו!!"
בלילה הראשון של "בבליקי והחשמליות", אחרי לילה עם מעט מידי שינה ואחרי באלאנס נורא שלא הצלחתי לשיר כלום, אמרתי תודה לכל הלהקה, הלכתי להתקלח וחזרתי לבארבי מפוצץ ומריע. תעיתי בקהל, מחפש את אלי, את הבמה, עובר בין שולחנות עמוסי אדם ותוהה. כשההופעה הגיעה לשיר 4 - "יש לך מקום" קלטתי להבזק שניה שהשיר הזה, השיר של חיי, הוא כנראה הסיבה שרוב האנשים האלה נמצאים כאן. ואולי בפעם הראשונה בחיים שלי הבנתי מזתומרת להחנק מדמעות בגלל קהל של אנשים שאני לא מכיר.
ההדרנים היו חגיגה. הביקורות בעיתונים היו גדולות. והמשכנו לסיבוב הופעות שהחזיק חודשיים שלושה. יוד קוטנר הגדול ששמע על הסיפור הזמין אותנו לעשות סשן לייב בתכנית הצהריים שלו בגלי צהל.
ומזל שהוא הזמין. כי ככה נשארו לי הקלטות הגונות מהמסע הנהדר ההוא שבנה בדיעבד את פונץ' החדשה ואת ההבנה החדשה שלי ביכולת האבסולוטית של אהבה להוציא מאיתנו בני האדם {במקרה הזה ממני...} דברים שהם על הנייר בגדר ניסים ונפלאות.
אז זו המתנה הצנועה שלנו לחג - יוסי בבליקי והחשמליות - קוטנר סשנס
- אוקטובר 2000. שנה טובה לכולם. תודה על השנה שעברה.
חדשות המחסן - אוגוסט
הייתי אז בן 35 ובמצב הכי תקוע שאפשר כשהחשמליות בעטו אותי בחזרה לבמה. לא מצליח להשתקם מהפיאסקו המסחרי של "אלבום המצעדים". כבר שנתיים אחרי שקניתי את האולפן הביתי שלי וביינתיים כל החלומות הוורודים שלי לגביו הניבו אלבום גנוז אחד של פונץ'{"דנה ראתה עבמ"} ועוד אחד שלא מצליח להסתכם בשום פנים ואופן{"הגברת עם היהלומים"}.
וככה הייתי יושב, יום יום ולילה לילה, מול המחשב, ורואה את עצמי זקן ומזדקן מול מסך מלא בערוצים ובאפקטים בשלל צבעים. הופעות? פשוט לא בא בחשבון. ניסינו לחזור עם פונץ' לאיזו הופעה גדולה בפסטיבל נקסט 97 בסוזאן דלאל וזה לא פעל. ובצורה הכי כואבת שאפשר. עוזי וייל, יש לו הגדרות ממש טובות. הוא שלח לי פתק אחרי ההופעה ההיא שבו נכתב - "הכהנים החיים של הדת המתה".
אבל ביינתיים, בין מפח לתקווה לתסכול, הייתי נפגש לאיזה משקה והחלפת דעות עם החברים החדשים שלי, בועז, עמי ושימי. החשמליות. מאוד אהבתי את השירים של עמי ואת האנשים בכלל. והשתדלתי לתת עצות טובות כמה שיכולתי בדרך לעשיית "אחר כך בא הגשם" אלבום הבכורה הנהדר של עמי והחבורה וגם השתתפתי בשירה ב"השקר" מתוך האלבום.
ככה שבאופן טבעי, כשהחשמליות יצאו להופעות, עמי הציע לי להתארח בשני שירים. אמרתי "למה לא, נבלה קצת". ובאמת היה לי טוב לצאת מהאולפן והמחשב והבית.
נורא מעט קהל הגיע להופעות האלה של החשמליות פלוס אלי שאולי. הרבה פחות ממה שהגיע לעמי לוי ולשירים ההורסים שלו וללהקה התמימה{במובן השובה ביותר} שניגנה אותם כל כך יפה. אני הייתי עולה בערך באמצע ההופעה ושר את "השקר" ו"נדמה שישוב". והיה לי כיף נורא. אבל מבחינת קהל - העסק נראה לא טוב.
ואז, היה ערב אחד בתמונע. עשינו באלאנס. ישבתי ליד הסאונדמן ממתין לתורי. אני זוכר את שימי בן לולו ובועז כהן יורדים מהבמה בצעד מתואם והחלטי לעבר המקום בו ישבתי. הם אמרו משהו כמו: "הגיע הזמן שתצא להופעה עם החומרים שלך ושל פונץ'. בוא נעשה הופעה של יוסי בבליקי והחשמליות". הלב שלי פירפר.
הלכתי לשאול את עמי. הוא אמר - "מה קרה לך? אנחנו מדברים על זה כבר חודש". הלכתי לשאול את אלי שאולי אם זה בסדר מבחינתו להופיע איתי והוא אמר: "מה קרה לך? אתה דפוק?"
אושר גדול.
הלכנו לחזרות. דבר ראשון צרפנו להרכב נגן באס בן 19, עולה חדש מליטא. הוא הגיע לבדו לארץ מצפה למצוא כאן מדינה של רופאים ומוסיקאים ברוח נרות השבת של סבתא שלו ודי מהר קיבל את החורפה מהלבנט והצטרף לקבוצה מיליטנטית של צעירים עולים חדשים, שהכרטיס להם בעולם הוא שליהודים לא צריך להיות מדינה כי ברגע שנותנים להם הם מיד עוברים מטמורפוזה ממלאכים לבהמות. משהו כזה.
אבל עזבו שטויות. איזה חמד של בן אדם. ועם תשוקה עוורת למוסיקה. רוברט הגיע אלינו הביתה לאודישן וניגן על הבאס במהירות מסחררת מין ג'אז רוק מטאל משהו לגמרי לא לעניין. אבל היה לו חיוך מבוייש שקנה אותי. ועיניים שיש בהן צער משא ההסטוריה. והוא נורא אהב את "יש לך מקום". ונדלקנו אחד על השני לגמרי.
חודש של חזרות עשינו לקראת הבכורה שהזמנתי משאול מזרחי מהבארבי לטו באב - חג האהבה. עדינה, סוויטת יום העצמאות, ציניות, המלך האחרון של עולם הבידור. עמי לוי מנצח על ההרכב שלו שמלווה בהתלהבות אדירה זמר אחר בדרכו החוצה מהנפתלין. אבל לאיפה? "צפו ל 14 איש בבארבי" זה מה שהבטחתי לשימי בן לולו, מתופף שעובד בלהוציא את הזמר שלו סטאר, לבועז כהן שמי שהוא אוהב מקבל ברכה שקשה לערער עליה ולאלי שאולי התותח. "יהיו 14 אנשים, זה הימור שלי, אני לא טועה בדברים האלה, אתם תראו!!"
בלילה הראשון של "בבליקי והחשמליות", אחרי לילה עם מעט מידי שינה ואחרי באלאנס נורא שלא הצלחתי לשיר כלום, אמרתי תודה לכל הלהקה, הלכתי להתקלח וחזרתי לבארבי מפוצץ ומריע. תעיתי בקהל, מחפש את אלי, את הבמה, עובר בין שולחנות עמוסי אדם ותוהה. כשההופעה הגיעה לשיר 4 - "יש לך מקום" קלטתי להבזק שניה שהשיר הזה, השיר של חיי, הוא כנראה הסיבה שרוב האנשים האלה נמצאים כאן. ואולי בפעם הראשונה בחיים שלי הבנתי מזתומרת להחנק מדמעות בגלל קהל של אנשים שאני לא מכיר.
ההדרנים היו חגיגה. הביקורות בעיתונים היו גדולות. והמשכנו לסיבוב הופעות שהחזיק חודשיים שלושה. יוד קוטנר הגדול ששמע על הסיפור הזמין אותנו לעשות סשן לייב בתכנית הצהריים שלו בגלי צהל.
ומזל שהוא הזמין. כי ככה נשארו לי הקלטות הגונות מהמסע הנהדר ההוא שבנה בדיעבד את פונץ' החדשה ואת ההבנה החדשה שלי ביכולת האבסולוטית של אהבה להוציא מאיתנו בני האדם {במקרה הזה ממני...} דברים שהם על הנייר בגדר ניסים ונפלאות.
חדשות המחסן - אוגוסט
מחלקת הוידאו - כמה זה יפה כשאנחנו יחד
עוף על כנפי הדמיון
סוויטת יום העצמאות
מחול - ואקום - מוסיקה לעבודות של ענבל בן זקן
נדב אזולאי - פינוקיו בחלל דאב
הכתם נשאר על הקיר - שיר של דוד אבידן
ביאליק במחסן - ראיתיכם שוב בקוצר ידכם
הערות תגובות הצעות מיילינג ליסט בלה בלה בלה - כאן ועכשיו
עוף על כנפי הדמיון
סוויטת יום העצמאות
מחול - ואקום - מוסיקה לעבודות של ענבל בן זקן
רמיקסים ופרוייקטים מיוחדים
רזי בן עזר - דני חוזר אל הסיפור האמיתי - הרמיקס הקאמרינדב אזולאי - פינוקיו בחלל דאב
הכתם נשאר על הקיר - שיר של דוד אבידן
ביאליק במחסן - ראיתיכם שוב בקוצר ידכם
הערות תגובות הצעות מיילינג ליסט בלה בלה בלה - כאן ועכשיו