המחסן המחסן המחסן
של יוסי בבליקי
הכתם נשאר על הקיר
שיר של דוד אבידן
לקראת "הרחובות ממריאים לאט" - אמנים שרים אבידן
תאטרון תמונע. יום רביעי. 18.7 עשר וחצי.
את השיר היפה הזה של
אבידן מצאתי {נו מה...} באחד הבלוגים ברשת. אם השירה של דוד אבידן תמיד
היתה נורא "ניו ווייב" בעיני {ניהיליזם משועשע מעצמו, אסתטיקה זוויתית
שלוקחת מפופ ארט מזרח אירופי קדום ומוסר שמקדש את השורד בעולם שהצווי
המכריע שלו הוא להתכלות} השיר הזה הוא הכי "ניו וויב" שיש.
הלחן והעיבוד בהתאם, הם הומאז' חסר בושה ללהקות שהייתי צורך בטרוף בתיכון
המאוחר שלי - ג'וי דיביז'ן, אקו והבנימן ואפילו טיפה או שתיים של
הקיור.
אלי שאולי הטוב והמיטיב מנגן כאן באס וחשמלית ומשתתף בעיבוד. את הסקיצה המשוכללת הזו של "הכתם נשאר על הקיר"
הקלטנו אלי ואני במשך ארבע שעות באולפני "טרקטור" שלנו ואני הולך לבצע
אותו בערב של אבידן על פסנתר כנף שבחיים שלו, אני מניח, לא שמע על הקלאש.
זהו בעצם. אם לא הבנתם עד עכשיו שהאותיות הכחולות הם קישור להורדת השיר המדובר תוכלו להוריד אותו כאן
. ואם יוצא לכם ברביעי הקרוב להגיע לערב של אבידן אז בכלל יופי.
למטה המילים של "הכתם נשאר על הקיר". עוד יותר למטה - כל ההופעות והשירים
והוידאוס כרגיל. תחזיקו מעמד וכמו שאמר הסולן של הארקטיק מונקיז למאה
ושישים אלף השיכורים הסקנדינבים שבאו לראות אותם בפסטיבל רוסקילדה -
"תעשנו סיגריות ותקראו ספרים".
מישהו ניסה לגרד את הכתם מעל הקיר
אבל הכתם היה כהה מידי
{או להיפך – בהיר מידי}
אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הקיר
אז שלחתי את הצבע, שימשח את הקיר בירוק
אבל הכתם היה בהיר מידי
ושכרתי את הסייד שיסייד את הקיר למשעי
אבל הכתם היה כהה מידי
אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הקיר
אז לקחתי סכין מטבח וניסיתי לקרצף את הכתם מעל הקיר
והסכין היתה חדה עד כאב
ורק אתמול השחיזו אותה
ובכל זאת.
ואגרפתי גרזן והלמתי בקיר, אך הפסקתי בעוד מועד
אינני יודע מדוע עלה לפתע על דעתי
שהקיר עלול ליפול. אבל הכתם בכל זאת יישאר.
אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הקיר.
וכשהעמידו אותי אל הקיר ביקשתי לעמוד בסמוך לו
וחיפיתי עליו בחזה רחב{מי יודע, אולי}
וכשהתיזו את גבי, ניגר דם רב, אבל רק מצד הגב
יורים
ואני כל כך האמנתי שהדם יכסה על הכתם
מטח יריות שני
ואני כל כך האמנתי שהדם יכסה על הכתם
אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הקיר
