המחסן           המחסן            המחסן

 של   יוסי  בבליקי


  רישומי פחם

מילים טובות מאוד שאפשר להבין

     את מאיר אריאל גיליתי בבית הספר התיכון, הייתי הולך עם חברים לראות הופעות שלו בתיאטרון הסימטה ביפו. האגדה סיפרה שמאיר אריאל כותב מלים טובות מאוד שאף אחד לא מבין, ושהוא לא יודע לנגן על גיטרה. הוא היה האליל הישראלי הראשון מבחינתי. אחר כך שמענו אותו במקום ששמו אמצע הדרך, מקום של 2,000 איש אולי, ושם הוא היה מחמם את שלום חנוך בשיא הצלחתו. הוא היה עומד עם גיטרה ושר את ‘טרמינל' ו'ארול' ושירים כאלה, וכולם היו צועקים ‘שלום! שלום! שלום!'. רק אני ועוד 20 משוגעים ניסינו לעודד אותו. היום השירים האלה הם שירי עם לכל דבר ועניין.

    אבל כמה שהייתי כרוך אחרי הכתיבה, ההגשה והערך המוסף החמקמק והקוסמי שמאיר שידר, מין מלאך בשמי ברלין שמחייך מתוך האספסת, כשיצא "רישומי פחם" והקשבתי לו בריפיט באיזה מלון באשקלון ביום העצמאות, ידעתי שזה האלבום הישראלי לו חיכיתי. זה הבלוז , זה שיר העם הישראלי שחיכה כבר שנות 2000 להוולד והנה מאיר יילד אותו. וככה כשכולם חוגגים בבריכה ישבתי מהופנט במלון של עובדי בנק דיסקונט עם דיסקטייפ קטן מעביר את מחזור השירים הזה בריפיט - חיית הברזל, בס בבלון, דמוקראסי, סאוחתו אפעס... וידעתי שאני פשוט חייב להפגש עם מאיר בשביל לסגור לעצמי את העובדה שבאמת יצא דבר כזה, רישומי פחם. שזה לא הזייה שלי הפעם. שזה אמיתי.

   הרבה יחסי ציבור לא היו כזכור לאלבום הזה שמשפחת אריאל הוציאה באופן עצמאי ושנמכר בשעתו רק בחנויות הטאואר רקורדס. גם להיט לו היה  בכוון. ולכן כשרינו צרור, העורך שלי בעיתון שישי המנוח הציע שאני אלך להעביר אחרי הצהריים-ערב בחצר של משפחת אריאל ברחוב הירקון, המשפחה נעתרה ברצון. התקופה היתה אז בקדרות מה למאיר אריאל. בתקשורת כבר התהפכו עליו שהוא תמהוני וחוזר בתשובה ושאיזה בורג לא ממש מחוזק שם מאז שעזב את הקיבוץ. גם הביקורות על רישומי פחם היו דלילות באופן מרגיז וכמעט פושע. ככה שאת הראיון ההוא עטפה, כך חשתי אז, נימת מה של חשדנות בעצם היותי עיתונאי פולש. זה מובן. מה שאני זוכר היטב הוא שלשוחח עם מאיר אריאל זה קצת להרגיש כמו קוף, כמו עולה חדש מארץ נחשלת במיוחד או כמו מישהו שממש מתחרט על כל השעות שהוא שרף בים במקום בשיעורי הלשון בתיכון. העברית שלו היתה כל כך עשירה ומסתלסלת ומאורגנת ומנומקת והרמונית. שנים אחרי, אני עדיין נוצר את הסלילים הללו בכספת הכי שמורה וחוזר אליהם מידי תקופה כדי לקבל מידת צניעות.

     הנה כאן תוכלו לראות את מאיר אצל יאיר לפיד, מגונן על "רישומי פחם" אלבומו החדש והנסתר ומבצע באולפן את "סאוחתו אעפס" מתוך האלבום.

   לפני ארבע שנים לערך, היתה איזו שהיא התארגנות שהגיעה במקור מבית משפחת גדג' ושטפה את כל ענפי משפחות פונץ', אלג'יר, קקטוס באר שבע ומה שאתם כבר מדמיינים נכון, לעשות ערב רישומי פחם בבארבי תל אביב. "רישומי פחם בצבעים" היה השם הנהדר שנוגה, היוזמת של הערב, נתנה לו. אבל מה לעשות, אנחנו טובים בשמות  אבל די אפסים בהפקה. והערב ההוא, כמו עוד כל כך הרבה הבלחות לילה של השנה האלג'יראית ההיא, לא קרה .

   ולכן כשאלון ברגבאום פנה אלי לפני מספר חודשים שאקח חלק בערב רישומי פחם שהוא יוזם להעלות ראיתי בזה כמעט תיקון. ואני  מאוד שמח שהרעיון הזה יוצא לפועל ויעלה על במת האוזן בר כבר ביום חמישי הקרוב. אלון המקסים והמוכשר יהיה על הפסנתר המאוד מיוחד שהוא הכין לשירים הללו. ובחלק שלי בערב אנחנו נבצע יחד את - "הבן אדם אינו אלא", "בס בבלון", "סאוחתו אעפס" ו"פה גדול". פתגם עממי עתיק אומר - "הדבק במלך וישתחוו לך"... היצירה הכבירה של מאיר אריאל היא דווקא כזו שאולי עדיף להתרחק ממנה כמה שניתן כדי שיחשבו שאתה שווה משהו... ובכל זאת, להכין שיר של מאיר אריאל להופעה זה קצת לגעת בקומה שתלוייה באוויר ומחכה מעל לגג התודעה הרגיל.  וזה בטח טוב.


והנה כאן - מתוך ההופעה של "הואיל וזה לא יועיל" באוזן השלישית - 

בס בבלון

{אלון ברגבאום - פסנתר ועיבוד, יוסי בבליקי - שירה וגיטרה}

סאוחתו אפעס 3

{אלון ברגבאום - פסנתר ועיבוד, יוסי בבליקי - שירה}
   

"מאחר"


מחזה חדש של עוזי וייל


{וגם - החוק החדש שירד ל"מחסן"}

   
    ביום רביעי הקרוב נפתח הפסטיבל לתאטרון קצר במועדון צוותא שבתל אביב. בין העבודות שיוצגו בפסטיבל תוכלו לבדוק מחזה חדש - "מאחר" של עוזי וייל. השחקנים הם מעין בלום ודביר בנדק שמדברים את הניב העוזי ויילי באופן משובב כל כך.  תאריכים ושעות תוכלו למצוא כאן כולל באיזה אולם ומתי מוצג המחזה {מדובר על סידרה של ארבעה מחזות ל"כרטיס"}. אם יעלה מאוחר יותר וידאו של העבודה אשתף כמובן.

  ובינתיים אתם מוזמנים למשש את נעימת הנושא שכתבתי ל"מאחר". ההקלטה מתוך ההופעה האחרונה באוזן בר. הקטע המביך הוא ששבוע ימים אולי יותר ניסינו להקליט את הקטע בסטודיו ולא היינו לגמרי שלמים עם התוצאה. ולא ידענו מה לעשות יותר טוב. בסוף אמרתי לעוזי - יש לי הופעה השבוע ויש באוזן פסנתר לגמרי לא רע. מי יודע אולי שם יימצא הקסם.

  וזה בדיוק מה שקרה. אז הנה לפניכם "מאחר" בטייק ההופעה שהולך לצוותא ומייד אחריו ביצוע לא חף מטעויות אבל לגמרי לגמרי לא רע לטעמי ל"קולות מגבוה" מתוך אותה הופעת האגרוף השנייה.
   "מאחר וקולות מגבוה"

    גיטרה חשמלית - אלי שאולי
    פסנתר ושירה - יוסי בבליקי
    סאונד - ירון שר אל
  

דצמבר נושא עימו בכנפיו גם את חוק הספמרים המוצדק שבמוצדקים. זוהי אם כן ההזדמנות לעשות מעשה. במידה שאתם מעוניינים לעז\וב את רשימת התפוצה של "המחסן" - אין שום בעייה, המייל שנשלח אליכם השבוע עומד להיות האחרון שיישלח לתיבה שלכם. למעוניינים {ולמעוניינות} להמשיך לקבל עדכונים מ"המחסן", שירים חדשים, הופעות, מאמרים ואלבומים של הפונצ'יה ושלי - ניתן להרשם מחדש לרשימת התפוצה על ידי שליחת אימייל לכתובת הזו. מהאימיילים שיישלחו תורכב הרשימה החדשה והמעודכנת. פשוט לגמרי. יאללה, רשימת תפוצה חדשה. אני מת על דברים חדשים... ובכל מקרה תבדקו בחודש הבא מה קורה ב"מחסן", אולי תמצאו כאן הפתעה או שניים...

יוסי



חדשות "האגרוף"

  ביום חמישי הקרוב {6.11 עשר וחצי, אוזן בר תל אביב} בועז, אלי ואני פותחים סידרה בת שש הופעות של מה שהולך להיות הסולו הבא שלי, "האגרוף". במהלכה {כנראה בדצמבר} אנחנו מתכוונים לנחות בבאר שבע באולפן של דויד פרץ ונדב אזולאי ולהקליט "חי" את האלבום. בשלב הזה אנחנו באזור הקסום של "עוד שיר ועוד שיר" שאני זורק למדורה מידי חזרה. לא כל השירים כמובן ייכנסו לאלבום. וההופעות המוקדמות של "האגרוף" יהיו קצת טסט קייס, גילוי משותף של אלבום חדש שרוצה לצאת.

הנה "מינימרקט", שיר שבטוח {אם יש משהו בטוח} הולך להיות ב"אגרוף", בהופעה חיה שעשינו לפני שנתיים בתאטרון תמונע.
 

 

בועז כהן - פסנתר וסינתסייזר

אלי שאולי - גיטרה חשמלית

יוסי בבליקי  -  שירים

יוסי בבליקי - האגרוף



   לפני הרבה הרבה שנים, בימי מלחמת לבנון הראשונה, סיפר לי דוד דנציגר, חבר טוב שלי, על מישהו, רב סרן, שהשתחרר מצה"ל וחיפש את הנקודה הכי רחוקה שהמפה יכולה להציע למנטליות המלחמה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. מישהו המליץ לו על אי יפהפה של רועי צאן שלווים - האי פוקלנד. ורב הסרן שבע המלחמות והעצבים ברח מהמזרח התיכון הלוהט, ארז מזוודות וטס לפוקלנד.

  מייד אחריו הגיעו הספינות. ופרצה שם מלחמה. מלחמת פוקלנד. אותה מלחמה מוזרה בין בריטניה וארגנטינה, שתי מדינות שלוות שבשום פנים ואופן ובשום מחיר לא הסכימו לוותר של שליטה באי הכבשים השלו והמרוחק...

   רב הסרן שלנו, באותה בהילות שיצא, ארז מזוודות בשנית וחזר לתל אביב. הוא הצטרף באובססיביות לתרגולי קרב מגע בשיטה מזרחית אלימה במיוחד בפיקוחו של מדריך אוסטרלי מאיים, שחלם להקים "כוח יהודי" רציני בתל אביב שיטפל באופן עצמאי בבעיות בוערות של אלימות רחוב. ולאן המשיך מכאן אני כבר לא יודע. אבל כשדוד דנציגר סיפר לי אז, באותו בר תל אביבי מסוכר, אופנתי ועייף {תל אביב היתה מלאה בכאלה באייטיז} את משל "הגורל היהודי" הפרטי של אותו רב סרן, ידעתי שיום אחד אני אעשה אלבום או סרט שיקראו לו "האגרוף" ושאגדת רב הסרן הישראלי שנמלט מהגהינום הלבנוני היישר אל תוך כבשנה של מלחמה זרה ומוזרה, תהיה נקודת המוצא שלו.

 

האגרוף


     היה מגדל עגבניות באוסטרליה
     היה בורח לפוקלאנד
     ואז פרצה שם מלחמה
     פתאום התחילה מלחמה

     היה עובד בתחנה בחדרה
     ואז עלה על משאית במושב
     הציידים יצאו אליו
     הציידים יצאו אליו

     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     עוד יום ולילה בבית הקפה
     ואז יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     היה שומע הצעות עבודה מגונות
     יוצאות מפי מחללי
     לפעמים השמיים קרובים במורד העמק
     תסתכל
     איך יום אחד יוצא לו איש אחד
     ואצלו במזוודה האש.
 
     
האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.

     עוד יום ולילה בבית הקפה
     אני יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     

     האגרוף בהופעה חיה בתיאטרון תמונע {"מפתחות לשנה חדשה"}

    וכאן גירסה מקוצרת של "האגרוף" מתוך פסקול הסידרה "שמונה דקות ביום"
 

הופעות


אלכוהול...הנגאובר...עד הלקוח האחרון - -פסטיבל פונץ' בתל אביב

היום האחרון לעומר - אלבום המצעדים בתמונע

מפתחות לשנה חדשה

אלבום המצעדים במסבחה

שלום, אני הזמר שלכם הערב

 



מחלקת הוידאו - כמה זה יפה כשאנחנו יחד
                        עוף על כנפי הדמיון
                        סוויטת יום העצמאות


  מחול - ואקום - מוסיקה לעבודות של ענבל בן זקן


 דיבורים!!!
אל שתי נערות נכבדות -  פנחס שדה
 "רוקנרול בנסיך הקטן" - רם אוריון ויוסי בבליקי
       "המדברים בלילה" - עוזי וייל ויוסי בבליקי
"הסימן הראשון לאמת הוא יופי" - תימורה לסינגר ויוסי בבליקי
       מארק סטרנד - שירים
         רקויאם לסינדרום - כץ הגדול

 רמיקסים ופרוייקטים מיוחדים  

 יוסי בבליקי והחשמליות - קוטנר סשנס אוקטובר 2000
רזי בן עזר - דני חוזר אל הסיפור האמיתי - הרמיקס הקאמרי
  פינוקיו בחלל - השיר שפותח את "פינוקיו"
     נדב אזולאי - פינוקיו בחלל דאב
      הכתם נשאר על הקיר - שיר של דוד אבידן
  ביאליק במחסן - ראיתיכם שוב בקוצר ידכם

חדשות המחסן
יולי 2007
אוגוסט 2007
אלול תשסז

הערות תגובות הצעות מיילינג ליסט בלה בלה בלה - כאן ועכשיו