המחסן           המחסן            המחסן

 של   יוסי  בבליקיYuvals Room





ביום ראשון הקרוב - 5/7 בחצות



ברדיו מהות החיים


דויד פרץ {גיטרה אקוסטית, מפוחית, זכרונות מבית הספר היסודי ונבואות זעם מודרניות}

יוסי בבליקי {"יש מקום בתוכי... שלעולם לא יחשיך..."}

שבט אחים


התכנית מספר 2  בסידרה החודשית {כל יום ראשון הראשון של החודש} שבה אני מכניס לאולפן הרדיו המעולה שלנו מוסיקאי {או מוסיקאית. או מוסיקאים} שאני אוהב לשיחה לילית ולסשן משותף.

דויד פרץ ואני אנשים שמדברים. אנחנו מסוגלים עקרונית לדבר חמישה ימים רצוף. ואז פתאום להיזכר שלא אכלנו מהבוקר{חייב איזה הודית... בשבילי ערק הודי אם יש לכם...}. שוחחנו על חלומות, על הבן של הרב של מרגריטה, על בלובנד, על פריפריה, על האלבום הבא, על השתייכות, על ארבע חלונות סימולטניים בדפדפן ועל מהי קהילה אמיתית ואיפה כדאי להתחיל לחפש אותה ב- 2009.

בין לבין דויד הגיש ביצועים חמים מאוד לארבעה שירים מתוך אלבומו המתקרב ולסיום הצטרפתי אליו  ל"יש מקום בתוכי" {שלעולם לא יח-שיך}, שיר מתוך הייקו בלוז שהפך למסיים האולימטיבי של הופעות פונץ' בבאר שבע. לא תרצו לוותר על שבט אחים 2. ראשון בחצות. רדיו מהות החיים.







פונץ' - הופעה חיה באולפני 88fm


הוקלט בתכניתו של יואב יפת "ג'אם 88" ב-13 במאי 2009


1 - שיער 

2  - אל תפחד {מילים ולחן : אהוד בנאי}

3 - נדמה שישוב 

4 - פינוקיו בחלל 

5  - עדינה 

6 -  הוא מסתכל בה כל הזמן  

7 - דני חוזר אל הסיפור האמיתי

8 -  כוכב

9 - השטח העצוב



יוסי בבליקי  - שירה, גיטרה אקוסטית, פסנתר ב "הוא מסתכל בה"

שמעון בן לולו - תופים

דנה בקר - שירה וקולות

בועז כהן - פסנתר, סינתסייזר, כלי הקשה ב "הוא מסתכל בה"

איתי מאור - באס

אלי שאולי - גיטרה חשמלית

טכנאי הקלטה: דימה קרנצוב, יבגני לזרוביץ'

עריכה דיגיטלית: יוסי פרץ, ביאליק מיוזיק

תודה לאהוד בנאי, יואב יפת, יובל גנור, אילנה ציקנובסקי ודייב שחר
 

שבעה ספרים - 14 שירים


הופעת פריצה מיוחדת לרגל שבוע הספר ב"אוזן בר" תל אביב

יום ראשון - 14.6 בשעה 00 20

   יורם קניוק, יאנוש קורצ'אק, מארק סטרנד, סאלינג'ר, המינגווי, עוזי וייל ופנחס שדה לא יהיו שם. אבל אני מתכנן להגיע עם שבעה ספרים משלהם ושלל שירים משלי שחייבים את עצמם לספרים האלה. וגם לשתף כמה מילים על כל אחד מהספרים של חיי.

   הנה למי שלא הספיק מאמר שכתבתי על אחד שבטוח יהיה שם בין השבעה - אל שתי נערות נכבדות של פנחס שדה ספר שירה שיודע להדליק זריחות בלילה.


כל  קוני הכרטיסים מוזמנים לבחור להם 2 ספרים {חינם לגמרי} מתוך מאגר די מרשים שיעמוד באולם ההופעות ולחזור איתם הביתה שמחים. כמובן שכל הקודם זוכה. הכניסה כאמור משמונה. אנחנו {בועז כהן, אלי שאולי ואני} נשתדל להתחיל בדיוק בשמונה וחצי.

ההופעה הקרובה הזו מסיימת למעשה את שנת החיזור המקדים של "האגרוף". התחלנו בדיוק לפני שנה בשבוע הספר שעבר אצל צחי ב"עשן הזמן". אז היה לי רעיון ושלושה שירים ביד. ועכשיו המחשבים בבאר שבע ובתל אביב מלאים ב-14 שירים בסשנים מגוונים ובאלבום שצריך כבר לקרות. אז אני לוקח עכשיו פסק זמן קצר מההופעות של "האגרוף", מדליק מזגן בסטודיו ומקווה לצאת משם בקרוב חי ועם תקליט חדש. היה מאוד מאוד טוב בשבילי המועדון האגרוף הזה ואתם לגמרי מקסימים ומקסימות שבאתם להשתתף בו.


ביום ראשון הקרוב - 7.6 בחצות



ברדיו מהות החיים


נדב אזולאי {גיטרה אקוסטית, קפה ויללה}

גיל נמט {באס, תופי מברשות על השולחן, חבל שלא הביאו צוות צילום לתעד את זה}

יוסי בבליקי {בעיקר פה}



שבט אחים


התכנית הראשונה בסידרה החודשית {כל יום ראשון הראשון של החודש} שבה אני מכניס לאולפן הרדיו המעולה שלנו מוסיקאי {או מוסיקאית. או מוסיקאים} שאני אוהב לשיחה לילית ולסשן משותף.

את הפיילוט{עם האח והמוסיקאי המעולה יוחנן קרסל}אתם יכולים למשש כבר עכשיו. תוכלו להשיג את התכנית באון דימנד של התחנה.

התכנית הראשונה שתשודר בראשון הקרוב בחצות - צלילה חופשית וסשן פרוע במיוחד -  הוקלטה לפני כשבוע וחצי והיה כיף לא נורמלי והתרגשות גדולה. אופיר בן ציון הקליט את הסשן המשותף ובטח בקרוב אני אשים כאן משהו מזה. אבל הכי כיף לטעמי זה לשמוע את כל החבילה. כאן תוכלו להתחבר לרדיו. מקווה שתהנו כמונו.    



וסוף סוף, בזכותו של גיא חג'ג' המופלא הנה שיר ראשון מתוך הסשנים של האגרוף


היא שאלה

מילים ולחן - יוסי בבליקי

בועז כהן - פסנתר אקוסטי

אלי שאולי - גיטרה סלייד ודיסטורשן

יוסי בבליקי - שירה וגיטרה אקוסטית

      הביצוע הזה ל"היא שאלה "  קורה בקקטוס - אולפנם הבאר שבעי המלבב של נדב אזולאי ודויד פרץ. דויד שמע את השיר לראשונה אחר הצהריים ומאז הוא משגע אותי כבר כמה שעות שאני אבצע את זה יותר "אינטימי" ו"קרוב". אבל אני מפוצץ אדרנלין ובכלל לא בטוח שהוא צודק ושעדינות היא שביל הזהב במקרה של השיר הזה. בלילה, רגע לפני שאנחנו מקפלים, אחרי שעות רצופות של נגינה, אני מנסה להתחבר לראש של דויד, מקליט את הטייק הזה ומתייאש סופית מהאפשרות שהשיר הזה יקרה הפעם או מתישהו.

     למחרת כשאני שומע את ההקלטות אני מגיע לביצוע הזה, ובחלק הפסנתר המסיים של בועז אני מתחיל לבכות. הוא מנגן כמו ילדה יפה שקופצת על חבל. "אתה חייב לשמוע את זה!!!" אני צועק על בועז בטלפון. וככה משמיעה לשמיעה אני מבין את הראש של דויד. אולי בכל זאת עדינות...

       שלושה חודשים מאוחר יותר פנה אלי גיא חג'ג', איש ההיס רקורדס ומפעילו של אתר עונג שבת. הוא ביקש שיר שלי שעדיין לא פורסם, מוטב מהאגרוף {והכי מוטב - "שנפגש בלילות"...} לטובת אוסף של "נדירים" שהוא רצה להעלות בעונג שבת ולחגוג איתו את יום ההולדת שלו. אני אוהב את גיא אהבת נפש ועדיין מרגיש אידיוט שדחיתי אותו בפרוייקט של "שיר זר" {שירי לאונרד כהן בעברית}. ובאופן אוטומטי בחרתי בהקלטה הערומה הזו, השברירית משהו הזו, של "היא שאלה" כמייצגת האולטימטיבית של שלל הקלטות האלבום החדש. אין עדיין מיקס. ויש לפחות עוד 2 ביצועים ממש מעולים של השיר שמתחרים על מקומם על הפלסטיק. אבל נכון לשבועות תשסט - ההקלטה הזאת של "היא שאלה" היא הכי "האגרוף" שאני יודע לעשות.

   

היא שאלה


        היא שאלה: "איפה היית? אני חיפשתי אותך במסעדה"
     אמרתי לה שבאו אנשים אחרים
ועכשיו המסעדה סגורה

היא שאלה: "איפה היית?
אני מחפשת אותך כבר שנה"
אמרתי לה שבאו זמנים אחרים 
ואיבדתי את האדמה
איבדתי את האדמה.
{"טוב, אם אין אדמה - נתחיל בצמרת"}

אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
{לוקחים אוטובוס או אופניים
מתחילים ללכת}

היא שאלה
מה בדיוק רצית?
הרי אנחנו השיר שעוד לא קרה
אנחנו צעצוע שממתין בעטיפה
אנחנו טעם חדש שמנמנם בקליפה
והזוהר שבינינו התנוצץ לו לזמן מה
כשאיבדנו את האדמה
איבדנו את האדמה.
{ונגעתי בה בידה הקטנה
והתחלנו ללכת}

אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה
אמרתי לה שאני אוהב אותה.


פונץ' מבצעת את "אל תפחד" של אהוד בנאי  

 

הוקלט וצולם בתכנית "ג'אם 88" של יואב יפת ב - 88 אף אם


הנה כאן ניתן לראות ולשמוע את "אל תפחד" הנהדר של אהוד, אחד מתשעת השירים שביצענו לייב באולפני 88 אף אם {בעצם אולפני קול ישראל המיתולוגיים מהסבנטיז}. החדר מזמזם מצלמות. העיניים שלי דבוקות לדף המילים שמונח באופן מרופרף על הסנתסייזר של בועז. מה שאנחנו אומרים במאה מילים אהוד יודע להגיד בעשרה.


          

דצמבר נושא עימו בכנפיו גם את חוק הספמרים המוצדק שבמוצדקים. זוהי אם כן ההזדמנות לעשות מעשה. במידה שאתם מעוניינים לעז\וב את רשימת התפוצה של "המחסן" - אין שום בעייה, המייל שנשלח אליכם השבוע עומד להיות האחרון שיישלח לתיבה שלכם. למעוניינים {ולמעוניינות} להמשיך לקבל עדכונים מ"המחסן", שירים חדשים, הופעות, מאמרים ואלבומים של הפונצ'יה ושלי - ניתן להרשם מחדש לרשימת התפוצה על ידי שליחת אימייל לכתובת הזו. מהאימיילים שיישלחו תורכב הרשימה החדשה והמעודכנת. פשוט לגמרי. יאללה, רשימת תפוצה חדשה. אני מת על דברים חדשים... ובכל מקרה תבדקו בחודש הבא מה קורה ב"מחסן", אולי תמצאו כאן הפתעה או שניים...




יוסי בבליקי - האגרוף



   לפני הרבה הרבה שנים, בימי מלחמת לבנון הראשונה, סיפר לי דוד דנציגר, חבר טוב שלי, על מישהו, רב סרן, שהשתחרר מצה"ל וחיפש את הנקודה הכי רחוקה שהמפה יכולה להציע למנטליות המלחמה הבלתי נגמרת של מדינת ישראל. מישהו המליץ לו על אי יפהפה של רועי צאן שלווים - האי פוקלנד. ורב הסרן שבע המלחמות והעצבים ברח מהמזרח התיכון הלוהט, ארז מזוודות וטס לפוקלנד.

  מייד אחריו הגיעו הספינות. ופרצה שם מלחמה. מלחמת פוקלנד. אותה מלחמה מוזרה בין בריטניה וארגנטינה, שתי מדינות שלוות שבשום פנים ואופן ובשום מחיר לא הסכימו לוותר של שליטה באי הכבשים השלו והמרוחק...

   רב הסרן שלנו, באותה בהילות שיצא, ארז מזוודות בשנית וחזר לתל אביב. הוא הצטרף באובססיביות לתרגולי קרב מגע בשיטה מזרחית אלימה במיוחד בפיקוחו של מדריך אוסטרלי מאיים, שחלם להקים "כוח יהודי" רציני בתל אביב שיטפל באופן עצמאי בבעיות בוערות של אלימות רחוב. ולאן המשיך מכאן אני כבר לא יודע. אבל כשדוד דנציגר סיפר לי אז, באותו בר תל אביבי מסוכר, אופנתי ועייף {תל אביב היתה מלאה בכאלה באייטיז} את משל "הגורל היהודי" הפרטי של אותו רב סרן, ידעתי שיום אחד אני אעשה אלבום או סרט שיקראו לו "האגרוף" ושאגדת רב הסרן הישראלי שנמלט מהגהינום הלבנוני היישר אל תוך כבשנה של מלחמה זרה ומוזרה, תהיה נקודת המוצא שלו.

 

האגרוף


     היה מגדל עגבניות באוסטרליה
     היה בורח לפוקלאנד
     ואז פרצה שם מלחמה
     פתאום התחילה מלחמה

     היה עובד בתחנה בחדרה
     ואז עלה על משאית במושב
     הציידים יצאו אליו
     הציידים יצאו אליו

     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     עוד יום ולילה בבית הקפה
     ואז יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     היה שומע הצעות עבודה מגונות
     יוצאות מפי מחללי
     לפעמים השמיים קרובים במורד העמק
     תסתכל
     איך יום אחד יוצא לו איש אחד
     ואצלו במזוודה האש.
 
     
האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.
     האגרוף, הקנה,
     עוד לילה בבית הקפה.

     עוד יום ולילה בבית הקפה
     אני יצאתי החוצה לרחוב מקנא
     בלב טוב.

     

     האגרוף בהופעה חיה בתיאטרון תמונע {"מפתחות לשנה חדשה"}

    וכאן גירסה מקוצרת של "האגרוף" מתוך פסקול הסידרה "שמונה דקות ביום"
 

הופעות


אלכוהול...הנגאובר...עד הלקוח האחרון - -פסטיבל פונץ' בתל אביב

היום האחרון לעומר - אלבום המצעדים בתמונע

מפתחות לשנה חדשה

אלבום המצעדים במסבחה

שלום, אני הזמר שלכם הערב

 



מחלקת הוידאו - כמה זה יפה כשאנחנו יחד
                        עוף על כנפי הדמיון
                        סוויטת יום העצמאות
            יוטיוב - החדר של בועז

  מחול - ואקום - מוסיקה לעבודות של ענבל בן זקן


 דיבורים!!!
מילים טובות מאוד שאפשר להבין - על "רישומי פחם" של מאיר אריאל
אל שתי נערות נכבדות -  פנחס שדה
 "רוקנרול בנסיך הקטן" - רם אוריון ויוסי בבליקי
       "המדברים בלילה" - עוזי וייל ויוסי בבליקי
"הסימן הראשון לאמת הוא יופי" - תימורה לסינגר ויוסי בבליקי
       מארק סטרנד - שירים
         רקויאם לסינדרום - כץ הגדול

 רמיקסים ופרוייקטים מיוחדים

  דנה בקר - "חיוך אחד יסמן לך את הדרך" מתוך "זכרונות שקורים עכשיו"
 "דמעתי" של יובל סער והחדר של יובל   
 יוסי בבליקי והחשמליות - קוטנר סשנס אוקטובר 2000
רזי בן עזר - דני חוזר אל הסיפור האמיתי - הרמיקס הקאמרי
  פינוקיו בחלל - השיר שפותח את "פינוקיו"
     נדב אזולאי - פינוקיו בחלל דאב
      הכתם נשאר על הקיר - שיר של דוד אבידן
  ביאליק במחסן - ראיתיכם שוב בקוצר ידכם

חדשות המחסן
השבוע יומן ארועים - אפריל 2009
השבוע יומן ארועים - אדר תשסט
יולי 2007
אוגוסט 2007
אלול תשסז

הערות תגובות הצעות מיילינג ליסט בלה בלה בלה - כאן ועכשיו